תשלומים שאסור להטיל על שוכר דירה: המדריך שהמשכירים מסתירים

למצוא דירת מגורים בישראל זה כבר פרויקט. צריך למצוא שכונה, להבין את השוק, לרוץ בין דירות (שלרוב נראות פחות טוב בתמונות), להתאהב באחת, ולעבור את השלב הכיפי של לחתום על חוזה שכירות.

ואז מתחיל הבלגן האמיתי.

פתאום צצים להם כל מיני "סעיפים קטנים".

"תשלום על בלאי סביר?"

"עמלת תיווך גם כשהגעתי לבד?"

"דמי רצינות?"

הופה.

רגע, רגע.

האם באמת מותר לגבות את כל הדברים האלה? או שמישהו פה מנסה לעשות עליכם סיבוב קטן (ולפעמים לא כל כך קטן)?

אז בדיוק בשביל זה התכנסנו כאן.

במאמר הזה נצלול לעומק התשלומים שבעלי דירות נוהגים (ולא תמיד רשאים) לדרוש משוכרים.

נגלה אילו מהם פשוט אסורים על פי חוק.

אילו הם גבול אפור.

ואיך אתם, כשוכרים, יכולים להגן על הכיס שלכם.

תתכוננו, כי הולכים לחסוך לכם פה לא מעט כאב ראש… ובעיקר כסף.

בואו נתחיל.

אז מה הסיפור עם הכסף הזה? קצת רקע על חוק השכירות ההוגנת

עד לפני כמה שנים, שוק שכירות הדירות בישראל היה קצת פרוע.

לא היו כללים ברורים.

כל בעל דירה יכול היה להכניס לחוזה פחות או יותר מה שבא לו.

ושוכרים? הם היו במצב חלש.

או שחותמים וסופגים, או שמוותרים על הדירה ועוברים לחפש את הדירה הבאה שגם בה אולי יחכו להם הפתעות לא נעימות.

ב-2017 זה קצת השתנה.

נכנס לתוקף תיקון חשוב ל"חוק השכירות והשאילה".

תיקון שזכה לכינוי הלא רשמי "חוק שכירות הוגנת".

המטרה? להגן קצת יותר על השוכרים.

לקבוע כללים ברורים יותר.

ליצור איזשהו "חוזה שכירות אחיד לדירת מגורים" (שלא באמת מחייב להשתמש בטופס מסוים, אבל קובע מה חייב להיות בו ומה אסור!).

התיקון הזה, בין היתר, שם גבולות ברורים לדרישות כספיות מסוימות מבעלי דירות.

הוא הגדיר מה מותר.

ומה חד משמעית אסור.

וזה בדיוק המקום להתעמק בו.

כי אם אתם יודעים מה אסור, אתם לא צריכים לשלם את זה. פשוט ככה.

המדריך המלא: 7+ תשלומים שעלולים לנסות 'להדביק' לכם (ולא כדאי שתסכימו)

אז מה הם אותם תשלומים שהחוק בעצם שם עליהם X גדול?

בואו נעבור עליהם אחד אחד.

תחשבו על זה כמו רשימת "לא לעשות" כשאתם עוברים על טיוטת חוזה.

ואם אחד כזה מופיע – נדלקת לכם נורה אדומה (או לפחות כתומה).

1. דמי 'בדיקת רקע' או 'דמי רצינות' – תגידו לי, אתם רציניים?

מכירים את זה שאתם מגיעים לראות דירה, ובעל הדירה או המתווך מבקשים "דמי רצינות" או תשלום עבור "בדיקת רקע" שלכם?

בטענה ש"יש הרבה מתעניינים" או ש"צריך לבדוק שהכל בסדר אתכם".

ובכן, רוב הסיכויים שזו דרישה… לא חוקית.

החוק אוסר על בעל דירה לגבות מהשוכר תשלום עבור פעולות שנועדו אך ורק כדי לוודא את כדאיות עסקת השכירות עבור *בעל הדירה*.

בדיקת רקע של השוכר (האם הוא מסוגל לשלם? האם יש לו עבר בעייתי עם שכירות?) היא אינטרס מובהק של בעל הדירה.

ולכן, העלות הכרוכה בבדיקה כזו (אם ישנה) צריכה לחול על מי שהיא משרתת – בעל הדירה.

גם "דמי רצינות" הם לרוב סוג של עמלה אסורה.

הדרך שלכם להראות רצינות היא לנהל משא ומתן, להציע תנאים טובים ולהיות מוכנים לחתום על החוזה.

לא לשלם כסף סתם בשביל להיות ברשימת ה"פוטנציאליים".

השורה התחתונה: אל תשלמו כסף רק כדי שישקלו אתכם כמועמדים לשכירות. זה לא עניינכם לממן את ה"בדיקות" של בעל הדירה.

2. שכר טרחת מתווך: כשבעל הבית 'דאג' לכם למתווך (שאתם לא ביקשתם)

זה אחד הקאצ'ים הכי נפוצים בשוק השכירות.

אתם רואים מודעה של דירה שמתווך פרסם.

אתם פונים למתווך, רואים את הדירה, מתלהבים, וחותמים על חוזה.

במקרה כזה, סביר להניח שתצטרכו לשלם דמי תיווך (לרוב חודש שכירות + מע"מ).

זה לגיטימי, כי המתווך סיפק לכם שירות – מציאת הדירה.

אבל מה קורה כשהסיפור אחר?

נניח שאתם רואים שלט "להשכרה" על בניין או מוצאים מודעה פרטית.

אתם פונים ישירות לבעל הדירה.

רואים את הדירה.

ואז, לפתע פתאום, בטיוטת החוזה מופיע סעיף שמחייב אתכם לשלם שכר טרחת מתווך.

בטענה ש"בעל הדירה עובד עם מתווך קבוע" או ש"המתווך טיפל בכל הניירת".

וזה? זה כבר סיפור אחר לגמרי.

חוק השכירות ההוגנת קובע שבעל דירה לא רשאי לחייב את השוכר בתשלום דמי תיווך, אלא אם כן השוכר התקשר עם המתווך *בעצמו* או שהמתווך סיפק שירות *גם* לשוכר.

אם אתם הגעתם לדירה שלא דרך מתווך, או שלא ביקשתם ממתווך למצוא לכם דירה ספציפית (והוא מצא את זו) – בעל הדירה לא יכול להגלגל עליכם את עלות שכר הטרחה של המתווך *שלו*.

הוא שכר את שירותיו, הוא שישלם לו.

השורה התחתונה: בדקו היטב איך הגעתם לדירה. אם לא דרך מתווך ששכרתם את שירותיו – אל תשלמו דמי תיווך רק כי בעל הדירה החליט לעבוד עם אחד כזה.

3. דמי ערובה/בטחון מופקעים: כי כמה אפשר למרוח?

בסדר, זה לגיטימי שבעל הדירה יבקש איזושהי ערובה לכך שלא תעשו נזק לדירה או שלא תברחו באמצע החוזה בלי לשלם.

שטר ביטחון, ערבות בנקאית, צ'ק ביטחון, פיקדון במזומן – כל אלה סוגים מקובלים של בטחונות.

אבל גם לזה יש גבול.

החוק קובע מה הסכום המקסימלי שבעל דירה יכול לדרוש כבטוחה.

הוא יכול לדרוש את הנמוך מבין: סכום השווה לפי שלושה מדמי השכירות החודשיים, או סכום השווה ל-1/3 מכלל התשלום עבור כל תקופת השכירות.

למשל, אם שכר הדירה החודשי הוא 5,000 ש"ח, ותקופת השכירות היא שנה (12 חודשים, סך הכל 60,000 ש"ח):

• פי 3 מדמי שכירות חודשיים: 3 * 5,000 = 15,000 ש"ח.
• 1/3 מכל התקופה: 60,000 / 3 = 20,000 ש"ח.

בעל הדירה יכול לדרוש כבטוחה מקסימום 15,000 ש"ח (הנמוך מבין השניים).

אם בעל הדירה דורש בטוחה בסכום גבוה יותר, הוא עובר על החוק.

חשוב גם לדעת שהחוק מגביל את סוגי הבטחונות שניתן לדרוש ואת תנאי המימוש שלהם.

למשל, אסור לרוב לדרוש יותר מסוג אחד או שניים של בטוחות במקביל, ודרישת פיקדון במזומן בסכום גבוה מדי היא בעייתית.

וגם – מתי מותר לבעל הדירה לממש את הבטוחה? רק במקרים שהוגדרו בחוק (כמו אי תשלום שכר דירה, נזק לדירה שלא נבע מבלאי סביר, או אי פינוי הדירה בסוף התקופה).

אסור לו לממש את הבטוחה סתם כי "בא לו" או כי אתם עוזבים לפני הזמן בלי שהדבר מהווה הפרה של החוזה.

השורה התחתונה: בדקו את סכום הבטוחה המבוקש. הוא לא יכול לעלות על המגבלות שקבע החוק. היו ערניים גם לתנאי מימוש הבטוחה בחוזה.

4. תיקונים ובלאי סביר: מי אחראי למזגן שמתקשה לנשום?

אחד המקורות הכי גדולים לחיכוך בין שוכרים לבעלי דירות.

משהו בדירה התקלקל.

המזגן מטפטף.

הדוד לא מחמם.

יש רטיבות בקיר.

מי משלם על התיקון?

הכלל הבסיסי בחוק הוא שבעל הדירה אחראי לתיקון ליקויים בדירה שאינם נובעים משימוש סביר של השוכר.

למשל, אם המזגן התקלקל כי הוא ישן או בגלל בעיה טכנית פנימית, זה באחריות בעל הדירה.

אם אתם שברתם את השלט של המזגן או תקעתם בו משהו – זה באחריותכם.

ומה זה "בלאי סביר"?

זה בדיוק מה שזה נשמע: שחיקה טבעית של דברים שנובעת משימוש רגיל לאורך זמן.

צבע שדהה, שריטה קטנה על הרצפה, ידית ארון קצת רופפת.

דברים שקורים כשגרים בדירה באופן נורמלי.

החוק קובע במפורש ששוכר לא אחראי לתקן ליקויים שנובעים מ"בלאי סביר".

ובעל הדירה לא יכול לדרוש מהשוכר לשלם על תיקונים כאלה.

או, גרוע מכך, לקחת את הכסף מהבטוחה בגלל "בלאי סביר".

חובת התיקון של ליקויים שאינם בלאי סביר חלה על בעל הדירה. הוא צריך לדאוג לתקן אותם בתוך זמן סביר מרגע שקיבל הודעה מכם.

השורה התחתונה: בלאי סביר הוא על חשבון בעל הדירה. נזק שאתם גרמתם – על חשבונכם. בדקו היטב מהם הליקויים ומי אחראי עליהם לפי החוק (ולא רק לפי מה שכתוב בחוזה, כי לפעמים החוזה סותר את החוק).

5. דמי הכנה, טיפול או דומיהם: האם זה כולל גם קפה ועוגה?

זה סעיף כזה קצת "קאצ' כללי".

בעלי דירות יצירתיים לפעמים ממציאים כל מיני שמות לתשלומים שלא קיימים בחוק.

"דמי טיפול בחוזה".

"דמי הכנה של הדירה".

"עמלת פתיחת תיק".

נשמע מוכר?

לרוב, אלה תשלומים שנועדו לכסות עלויות שבעל הדירה אמור ממילא לשאת בהן כחלק מניהול נכס.

עלות עריכת החוזה למשל – אם בעל הדירה שכר עורך דין שיערוך את החוזה עבורו, הוא זה שאמור לשאת בעלות הזו.

הוא לא יכול פשוט "לגלגל" אותה אוטומטית על השוכר, אלא אם כן סוכם מראש במפורש על חלוקת עלויות ספציפית (ובלבד שלא מדובר בהוצאה שהוא אסור לגבות ממילא).

גם עלויות הכנה של הדירה למגורים (ניקיון יסודי, תיקונים קטנים לפני כניסה) הן לרוב על חשבון בעל הדירה, אלא אם הוסכם אחרת באופן מפורש (ובתנאי שהדירה נמסרת במצב ראוי למגורים).

החוק אוסר כאמור על גביית תשלום עבור פעולות שנועדו רק לטובת בעל הדירה או שהן חלק מהאחריות הבסיסית שלו.

אם אתם נתקלים בתשלום שאתם לא מבינים את מהותו או שהוא נשמע כמו משהו שבעל הדירה ממציא – תשאלו.

ואם ההסבר לא משכנע או שזה נשמע כמו אחד מהתשלומים האסורים בתחפושת – אל תסכימו.

השורה התחתונה: היזהרו מתשלומים בעלי שמות "יצירתיים" או מעורפלים. לרוב הם ניסיון לגבות מכם עלויות שבעל הדירה אמור לשלם.

6. עלויות השבחה או שיפורים: קיבלתם דירה משופצת? יופי. למה אני צריך לשלם על זה?

בעל הדירה החליט לשפץ את המטבח לפני שאתם נכנסים.

החליף את הריצוף בסלון.

התקין מזגן חדש בחדר שינה.

מעולה!

אתם נכנסים לדירה משודרגת.

אבל זה לא אומר שאתם צריכים לשלם על זה.

עלויות שיפורים או השבחות שהבעלים ביצעו בדירה לפני תחילת תקופת השכירות או במהלכה (שלא לבקשתכם) – הן על חשבונם.

הם לא יכולים לדרוש מכם "תשלום השתתפות בשיפוץ" או להעלות את שכר הדירה באופן בלתי סביר באמצע התקופה בגלל שיפוץ שהם יזמו.

גם אם החוזה מסתיים ואתם רוצים להאריך אותו, ובעל הדירה שיפץ את הדירה בינתיים, הוא אמנם יכול להעלות את שכר הדירה (בהתאם לתנאי השוק), אבל הוא לא יכול לחייב אתכם ב"דמי שיפוץ" נפרדים בנוסף לשכר הדירה.

הוא שיפץ את הנכס *שלו* כדי להעלות את ערכו ולהפוך אותו לאטרקטיבי יותר לשוכרים עתידיים (או לכם, בשכירות עתידית). זה ההשקעה שלו.

השורה התחתונה: אל תשלמו על שיפוצים או השבחות שבעל הדירה יזם וביצע. זה לא חלק מההוצאות שלכם כשוכרים.

7. עלויות רישום או בירוקרטיה: פתחתם תיק ברשות המסים על שמי? נחמד.

לפעמים, בעלי דירות מנסים להעביר לשוכרים כל מיני עלויות בירוקרטיות או אגרות.

אגרות רישום כלשהן (למשל, אם מחליטים לרשום את הסכם השכירות איפשהו, דבר שרוב השכירות הפרטיות לא עושות ממילא).

עלויות פתיחת תיק ברשויות כלשהן שקשור לנכס או לשכירות (שנועדו לרוב להסדיר את ההכנסה מול רשות המסים).

כל אלה, ככלל, הן הוצאות שחלות על בעל הדירה במסגרת ניהול הנכס וההכנסות ממנו.

בעל דירה שמקבל שכר דירה צריך לדווח עליו ולהסדיר את נושא המסים בעצמו. העלויות הכרוכות בכך הן עליו.

הוא לא יכול לדרוש מכם לשאת בעלויות הללו.

חוק השכירות ההוגנת מחזק את העיקרון הזה בכך שהוא קובע רשימה סגורה יחסית של הוצאות שניתן לחייב את השוכר בהן (ארנונה, חשמל, מים, גז, ועד בית – כל אלה כמובן לפי צריכה או חלק יחסי).

כל דבר שהוא מעבר לכך, ובמיוחד הוצאות שקשורות להכנסה של בעל הדירה או לניהול הנכס שלו – לרוב אינו חוקי לדרוש מהשוכר.

השורה התחתונה: אל תשלמו על אגרות, רישומים או עלויות בירוקרטיה שקשורות לניהול הנכס או להכנסות של בעל הדירה. אלה ענייניו.

ועוד כמה דברים קטנים ששווה לשים אליהם לב:

• חיוב על פחת: אסור לחייב שוכר על ירידת ערך של רהיטים או ציוד בדירה כתוצאה משימוש סביר. פחת זה לא נזק.
• דמי פינוי: בעל הדירה לא יכול לדרוש מכם תשלום על פינוי הדירה בסוף התקופה, אלא אם יש לכם חפצים שאתם מסרבים לפנות או שאתם לא מפנים את הדירה בזמן.
• עלויות שכר טרחת עורך דין של בעל הדירה: כפי שציינו קודם, אם בעל הדירה שכר עורך דין שיערוך את החוזה עבורו, הוא זה שמשלם לו. הוא לא יכול לחייב אתכם בתשלום לעורך הדין שלו רק כי אתם חותמים על החוזה שהוא ערך (אלא אם כן סוכם במפורש ששני הצדדים ישאו בעלות עורך דין משותף, דבר שקורה פחות בשוק השכירות).

רגע, מה כן מותר לגבות? כדי שלא יהיה בלאגן בראש

אז עברנו על רשימת האסורים. אבל מה עם הדברים הלגיטימיים?

מה כן מותר לבעל דירה לדרוש מכם לשלם, וזה הגיוני וחוקי לחלוטין?

הנה הרשימה העיקרית:

• שכר דירה: ברור מאליו. זה הבסיס להסכם השכירות.
• תשלומי ארנונה: התשלום העיקרי לרשות המקומית. לרוב מתחלק בין השוכר לבעל הדירה לפי הסכם, כשהשוכר משלם את החלק היחסי לתקופת השכירות (שימו לב: הנחות בארנונה ניתנות לרוב על בסיס אישי של השוכר).
• חשבונות חשמל, מים וגז: לפי צריכה בפועל. בדרך כלל השוכר מעביר את החשבונות על שמו בתחילת השכירות.
• ועד בית: התשלום החודשי לוועד הבית עבור אחזקת הבניין המשותף.
• ביטוח מבנה (לפעמים): יש חוזים שדורשים מהשוכר לרכוש ביטוח מבנה לדירה (הבטחת המבנה מפני נזקים כמו שריפה, רעידת אדמה וכו'). זה לגיטימי כל עוד זה מצוין בחוזה. ביטוח תכולה (על החפצים שלכם) הוא עניין שלכם בלבד.

כל התשלומים הללו הם הגיוניים ושקופים, ונועדו לכסות עלויות שקשורות לשימוש שלכם בדירה או לאחזקה השוטפת של הבניין.

המפתח הוא שהם יהיו ברורים, מפורטים בחוזה, ולא "תשלומים מומצאים" שאין להם בסיס בחוק או בהיגיון.

אז מה עושים כשמציעים לכם את 'הדיל הזה'?

ראיתם סעיף חשוד בטיוטת החוזה?

בעל הדירה דרש תשלום ששמעתם עליו לראשונה?

קודם כל, אל תיבהלו.

זכרו שחוזה שכירות הוא הסכם.

ואתם לא חייבים לחתום עליו כפי שהוא.

הנה כמה צעדים אפשריים:

1. תשאלו: בררו בדיוק מהו התשלום המבוקש ולשם מה הוא מיועד. בקשו הסבר מפורט.
2. תפנו לחוק: אם התשלום נשמע כמו אחד מהסוגים האסורים, הסבירו לבעל הדירה (או למתווך) בנימוס אך בנחרצות שהתשלום הזה אסור על פי חוק השכירות ההוגנת. אפשר אפילו לצטט את הסעיף הרלוונטי אם אתם ממש רוצים להרשים (ולעצבן קצת).
3. תנהלו משא ומתן: נסו להסיר את הסעיף מהחוזה. אם בעל הדירה מתעקש, הציעו לו לשאת בעלות בעצמו, כפי שהחוק מחייב.
4. אל תפחדו לוותר: אם בעל הדירה עומד על דרישות לא חוקיות, ייתכן שזו נורה אדומה גדולה יותר לגבי התנהלותו העתידית. לפעמים עדיף לוותר על הדירה ולחפש אחרת, גם אם זה אומר עוד קצת חיפושים.
5. תתייעצו: אם אתם לא בטוחים או שהסכומים גדולים, שקלו להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני מקרקעין ושכירות. לפעמים ייעוץ קצר שווה הרבה כסף (בלשון החיובית כמובן).
6. תעדו הכל: אם יש דרישות חריגות, ודאו שהן מופיעות בכתב (בטיוטת החוזה, במייל, בהודעה). זה חשוב אם תצטרכו להתמודד עם זה בהמשך.

הכוח שלכם כשוכרים נובע במידה רבה מהכרת הזכויות שלכם.

ברגע שאתם יודעים מה מותר ומה אסור, קשה יותר לעבוד עליכם.

ואתם יכולים להיכנס לדירה בראש שקט יותר, בידיעה ששילמתם בדיוק מה שצריך, ולא שקל אחד מיותר.

---

שאלות ותשובות מהירות (כאלה שלא העזתם לשאול, או שכן)

שאלה: מה אם כבר שילמתי תשלום לא חוקי לפני שקראתי את המאמר? יש מה לעשות?
תשובה: ייתכן שכן. אם שילמתם תשלום שאסור לגבות לפי החוק (כמו דמי תיווך כשהגעתם ישירות לדירה), תוכלו לנסות לדרוש את הכסף בחזרה מבעל הדירה. אם הוא מסרב, ניתן לשקול הגשת תביעה קטנה (בסכומים נמוכים) או תביעה רגילה (בסכומים גבוהים יותר). מומלץ להתייעץ עם עורך דין לבדיקת היתכנות.

שאלה: מה לגבי דרישת ערבים? מותר לבעל דירה לדרוש ערבים לחוזה?
תשובה: כן, דרישת ערבים (הורים, חברים, וכו') היא לגיטימית לחלוטין כאמצעי בטחון נוסף לבעל הדירה, בנוסף לבטוחות הכספיות. החוק לא מגביל את מספר הערבים או את הדרישה לערבים כלל, אך כן מגביל את סכום הבטוחה הכולל (כולל סכום הערבות). לרוב דרישת ערבים סבירה היא חלק מהליך השכירות.

שאלה: בעל הדירה דורש שאצבע את הדירה בסוף השכירות, גם אם הצבע במצב טוב. האם זה חוקי?
תשובה: לא בהכרח. החוק קובע שהשוכר צריך להחזיר את הדירה במצב בו קיבל אותה, למעט בלאי סביר. אם הצבע במצב טוב ורק יש בלאי סביר (למשל, סימנים קלים של תמונות על הקיר), אסור לבעל הדירה לחייב אתכם בצביעה מלאה. אם גרמתם לדירה נזק שמצריך צביעה (למשל, קשקשתם על הקירות או עשנתם בדירה והקירות הצהיבו) – אז כן, אתם אחראים לצבוע. חשוב לבדוק את מצב הדירה בכניסה וביציאה ולתעד (תמונות!).

שאלה: מה אם בעל הדירה מכניס סעיף בחוזה שאומר ש"אני מוותר על כל הזכויות שלי לפי חוק השכירות ההוגנת"?
תשובה: סעיפים שמנסים לעקוף את הוראות חוק השכירות ההוגנת שהן קוגנטיות (כלומר, אי אפשר להתנות עליהן בחוזה לרעת השוכר) – בטלים. החוק קובע במפורש שאם יש סתירה בין הוראות החוק לבין מה שכתוב בחוזה, הוראות החוק גוברות לטובת השוכר. אז סעיף כזה פשוט לא שווה את הנייר עליו הוא כתוב.

שאלה: האם מותר לבעל הדירה לדרוש ממני צ'קים מראש לכל תקופת השכירות?
תשובה: דרישת צ'קים מעבר לצ'ק של החודש הקרוב (וגם זה לפעמים שנוי במחלוקת כתשלום מראש) יכולה להיחשב כדרישה לתשלום מראש של שכר דירה, מה שאינו מקובל ועלול להוות עמלה אסורה אם זה נעשה כסוג של בטוחה נוספת. עם זאת, צ'קים כבטוחה במקום או בנוסף לשטר ביטחון או ערבות – ייתכן שיהיו לגיטימיים במסגרת מגבלת סכום הבטוחה המקסימלי. חשוב לראות מה מטרת הצ'קים ומה גובה הבטוחות האחרות. ככלל, צ'קים לתשלום שכר הדירה החודשי מקובלים.

שאלה: האם בעל הדירה יכול לדרוש שאני אשלם על ניקיון הדירה בסוף השכירות גם אם השארתי אותה נקייה?
תשובה: לא. אתם מחויבים להחזיר את הדירה במצב נקי ומסודר, בדומה למצב בו קיבלתם אותה (למעט בלאי סביר). אם השארתם את הדירה נקייה באופן סביר, בעל הדירה לא יכול לחייב אתכם לשלם על ניקיון מקצועי "כי ככה הוא רוצה". אם השארתם את הדירה במצב מוזנח או מלוכלך באופן חריג – ייתכן שהוא יוכל לחייב אתכם בעלות סבירה של ניקיון כדי להחזיר אותה למצב תקין.

שאלה: מה עושים אם בעל הדירה לא מבצע תיקונים שהוא אחראי עליהם?
תשובה: הודעו לו בכתב (עדיף בדואר רשום או מייל עם אישור קריאה) על הליקוי ודרשו את תיקונו תוך זמן סביר. החוק קובע פרקי זמן לביצוע תיקונים (לרוב עד 3 ימים לתיקון דחוף, עד 7 ימים לתיקון אחר). אם בעל הדירה לא מבצע את התיקון, יש לכם זכויות שונות לפי החוק, כולל אפשרות לבצע את התיקון בעצמכם ולתבוע את העלות מבעל הדירה, או במקרים קיצוניים אף לבטל את החוזה. זו סוגיה שדורשת התייעצות ספציפית.

---

בשורה התחתונה: תכירו את הזכויות שלכם (ותחסכו לעצמכם כאב ראש… וכסף)

שוק השכירות הוא מורכב.

יש בו בעלי דירות הגונים ויש כאלה שקצת פחות.

יש בו שוכרים טובים ויש כאלה שפחות.

חוק השכירות ההוגנת נכנס לתמונה כדי לייצר קצת יותר סדר וודאות.

כדי להגן על הצד החלש יותר בעסקה – לרוב השוכרים.

הכרת הזכויות שלכם זו הדרך הכי טובה לוודא שאתם לא מנוצלים.

שאתם לא משלמים תשלומים שאין לכם כל חובה לשלם עליהם.

שאתם מקבלים את מה שהובטח לכם (דירה תקינה וחוזה הוגן).

אל תתביישו לשאול שאלות.

אל תפחדו לנהל משא ומתן.

אל תסכימו לסעיפים שנשמעים לכם מוזרים או לא הוגנים, במיוחד כשהם סותרים את החוק.

קראו את החוזה בעיון (אפשר ואף מומלץ להיעזר במי שמבין עניין).

ודאו שהסעיפים הכספיים ברורים ושקופים.

כי בסוף בסוף, דירת מגורים זו לא רק נדל"ן.

זה הבית שלכם.

ומגיע לכם לחיות בו בנחת, בלי דאגות כספיות מיותרות.

ובעיקר – בלי לשלם על דברים שאסור לכם לשלם עליהם.

אז פעם הבאה שאתם חותמים על חוזה שכירות, זכרו את המאמר הזה.

ושיהיה לכם בהצלחה (ושתחסכו הרבה כסף).