עורך דין הסרת פסקי דין מגוגל חושף שיטה מוכחת למחיקה

דמיינו רגע… חיפוש קליל בגוגל, אולי סתם בשביל לבדוק מה קורה עם השם שלכם ברשת.

ואז – בום.

מסמך ישן צץ, כזה שחשבתם שכבר מזמן נקבר בארכיון מאובק אי שם. אולי זה פסק דין מלפני שנים, עניין שכבר מאחוריכם לחלוטין, שאפילו שכחתם שקיים.

ופתאום, העבר הזה קופץ החוצה לכל העולם לראות.

מעצבן, נכון? אפילו קצת מביך. בטח אם זה משהו שלילי, גם אם הוא כבר ממש לא רלוונטי לחיים שלכם היום.

פתאום, הדירוג בחיפוש מציף את הדבר האחרון שהייתם רוצים שיצוץ כשמישהו מחפש את השם שלכם – לקוח פוטנציאלי, מעסיק עתידי, סתם חבר.

זה יכול להרגיש כמו חותמת קלון דיגיטלית, כזו שפשוט מסרבת להיעלם. וזה, רבותיי, יכול להיות ממש בעייתי.

אבל רגע לפני שאתם מתחילים לתלוש שיערות או לשקול הגירה למקום שאין בו אינטרנט (אם קיים כזה מקום), יש חדשות טובות.

הנושא הזה, של הסרת מידע משפטי מרשת האינטרנט בכלל, ופסקי דין מגוגל בפרט – הוא לא מדע בדיוני.

הוא מציאות. ואפילו מציאות שיש לה כללים וחוקים. ואפילו דרכים פעולה ספציפיות שיכולות להוביל לתוצאות.

ובואו נגיד את זה ככה: יש מה לעשות. הרבה מה לעשות.

ואתם? אתם ממש במקום הנכון כדי להבין בדיוק איך.

---

העבר הדיגיטלי: האם אפשר פשוט ללחוץ Delete?

---

בואו נדבר תכלס.

האינטרנט זוכר הכל. לפעמים קצת יותר מדי.

בתי המשפט בישראל, מסיבות טובות וחשובות של שקיפות וצדק פומבי, מפרסמים פסקי דין ותקדימים.

זה נהדר לדמוקרטיה, נהדר למחקר משפטי, ונהדר למי שמנסה להבין מה קורה בעולם החוק והמשפט.

אבל… וזה אבל גדול… זה לא תמיד נהדר למי ששמו מופיע בפסק הדין.

במיוחד אם מדובר על משהו שהתרחש לפני שנים, שהיה טעות חד פעמית, או שפשוט כבר לא רלוונטי לחלוטין לחיים הנוכחיים.

החיפוש של גוגל, כי הוא כל כך יעיל וחודרני (בקטע טוב, כמובן!), שולף את המסמכים האלה וזורק אותם לפעמים לראש תוצאות החיפוש בשם שלכם.

וכאן מתחילה הדילמה.

האם הזכות הציבורית לדעת גוברת תמיד על הזכות שלכם לפרטיות? האם העבר שלכם חייב לרדוף אתכם לנצח בעולם הדיגיטלי?

מסתבר, שלא תמיד. ולא בכל מחיר.

---

למה, לעזאזל, פסקי הדין האלה בכלל מופיעים בגוגל?!

---

שאלה מצוינת.

התשובה נעוצה בכמה עקרונות בסיסיים:

• עיקרון פומביות הדיון: ההליך המשפטי בישראל (ורוב העולם המערבי) הוא פומבי. המטרה היא להבטיח שקיפות ואמון במערכת המשפט. פסקי דין, מעצם טבעם, נועדו להיות נגישים לציבור.

• מאגרי מידע משפטיים: ישנם מאגרים רשמיים (כמו אתר הרשות השופטת) ומאגרים מסחריים שמפרסמים פסקי דין. הם עושים עבודה חשובה בהנגשת מידע משפטי.

• גוגל כאינדקס: גוגל הוא בסך הכל מנוע חיפוש שמטרתו לאנדקס את המידע הקיים ברשת ולהציג אותו למחפשים. הוא לא "יוצר" את פסק הדין, אלא רק מפנה אליו.

אז המידע קיים שם בגלל עיקרון חשוב, והוא מופיע בחיפוש כי גוגל פשוט עושה את העבודה שלו.

הבעיה מתחילה כשההקשר משתנה.

כשחיפוש פשוט של השם של אדם מוביל כעניין ראשון לפסק דין מלפני 15 שנה, זה כבר סיפור אחר.

זה יכול להיות שקול, באופן מסוים, להקמת שלט חוצות ענק עם פרטי פסק הדין בכיכר העיר הכי סואנת.

לא בדיוק מה שהמחוקק התכוון אליו כשהוא דיבר על "פומביות הדיון", נכון?

---

החדשות הטובות: יש כללים למשחק הזה

---

למרות שהאינטרנט נראה כמו מערב פרוע לפעמים, יש לו כללים.

ולמזלנו, גם החוק הישראלי וגם הכללים של גוגל עצמה מכירים בצורך לאזן בין הזכות לדעת לזכות לפרטיות.

הזכות להישכח: זה לא רק למיליונרים מאירופה!

שמעתם על "הזכות להישכח" (Right to be Forgotten)?

זה מושג שקיבל המון תאוצה באירופה, בעיקר בעקבות פסק דין מפורסם נגד גוגל.

הרעיון הוא שלאנשים יש זכות, בנסיבות מסוימות, לבקש להסיר מידע לא רלוונטי, מיושן או פוגעני מתוצאות חיפוש שמקושרות לשמם.

בישראל אין עדיין חוק מפורש שנקרא "חוק הזכות להישכח".

אבל רגע, לא להתבאס!

הזכות הזו קיימת אצלנו "במובלע" בתוך חוקים קיימים, ובפסיקות בתי המשפט לאורך שנים.

הבסיס המשפטי בישראל להסרת מידע מבוסס בעיקר על:

• חוק הגנת הפרטיות: סעיפים שונים בחוק מגנים על פרטיותו של אדם, ופרסום מידע עליו ללא הסכמתו, או באופן שפוגע בו, יכול להיחשב פגיעה בפרטיות.

• חוק איסור לשון הרע: אם פסק הדין מכיל קביעות שיכולות להיחשב לשון הרע (גם אם הן אמת, לפעמים), ובמיוחד אם הפרסום הנוכחי שלו בגוגל מחוץ להקשר המקורי מהווה פרסום נוסף של לשון הרע.

• עקרונות מהמשפט המנהלי והחוקתי: איזונים בין זכויות יסוד – כמו הזכות לחופש המידע (שבגללה פסקי דין פומביים) מול הזכות לפרטיות ולשם טוב (שבגללה אפשר לבקש הסרה).

בתי המשפט בישראל כבר הכירו בצורך לאזן בין הדברים.

הם בחנו מקרים שבהם פרסום פסקי דין באינטרנט, גם אם הוא חוקי לכאורה, יכול להפוך לפוגעני או לא רלוונטי עם הזמן, ובכך לפגוע בזכויות אחרות.

4 עילות מרכזיות שיכולות לעזור לכם למחוק את הכתם הדיגיטלי (בלי קסמים!)

אז על סמך מה בעצם אפשר לבקש להסיר פסק דין מתוצאות גוגל?

הנה כמה עילות מרכזיות:

1. חלוף זמן והתיישנות (אי-רלוונטיות): זו אולי העילה הכי נפוצה בהקשר של פסקי דין ישנים. אם עבר המון זמן מאז ניתן פסק הדין, אם הנסיבות השתנו מהותית, ואם המידע כבר לא רלוונטי לחיים הנוכחיים שלכם – יש בסיס חזק לטעון שהמשך הפרסום פוגע בכם באופן לא מידתי.

   חשבו על זה: פסק דין על סכסוך שכנים מלפני 20 שנה, כשהצדדים כבר לא גרים באותו בניין, ובטח שלא באותה עיר, לא באמת משרת את "הזכות הציבורית לדעת" בהקשר לחיפוש השם שלכם היום. הוא רק פוגע בשמכם הטוב או בפרטיותכם.

2. פגיעה קשה בפרטיות: גם אם פסק הדין כשלעצמו חוקי לפרסום, האופן שבו הוא מופיע בתוצאות גוגל יכול להוות פגיעה קשה בפרטיות. למשל, אם מדובר במידע אינטימי במיוחד, אם הפרסום חושף מידע רפואי או אישי רגיש שלא לצורך, או אם ההקשר הדיגיטלי יוצר פגיעה גדולה בהרבה מאשר הפרסום המקורי במאגר משפטי ייעודי.

3. לשון הרע (גם אם אמת): החוק הישראלי מגן גם מפני פרסום אמת שיש בו עניין ציבורי, אבל נעשה בכוונה לפגוע או שחורג מהעניין הציבורי הלגיטימי. אם פסק הדין כולל אמירות פוגעניות, והצגתו הבולטת בתוצאות גוגל גורמת לפגיעה מתמשכת בשמכם הטוב, גם אם הקביעות בו היו נכונות בזמן אמת, עדיין יש מקום לטעון שמדובר בלשון הרע בהקשר הנוכחי.

4. שינוי נסיבות או זיכוי: אם לאחר פסק הדין המקורי חלו שינויים משפטיים מהותיים (למשל, בוטל חיקוק עליו הוא התבסס), או אם מדובר על שלב מוקדם בהליך משפטי שלאחר מכן הסתיים בזיכוי או בהסדר מקל בהרבה – בהחלט יש מקום לבקש להסיר את הפסק הדין המקורי, שכן הוא כבר לא משקף את המצב המשפטי הסופי והוא עלול להטעות או להזיק.

הבנת העילות האלה היא קריטית. זה לא מספיק "לרצות" להסיר את פסק הדין. צריך בסיס משפטי מוצק.

---

אז איך מתקדמים מהשלב התיאורטי לשלב המעשי? 7 צעדים קטנים (ושווים) בדרך לניקיון דיגיטלי

---

נניח שיש לכם פסק דין כזה שקופץ בחיפושים. מה עושים?

המסע להסרתו הוא תהליך, והוא לא תמיד פשוט או מהיר.

הנה מפת דרכים כללית:

1. זיהוי המקורות: קודם כל, צריך להבין איפה בדיוק מופיע פסק הדין. האם זה במאגר המשפטי הרשמי? באתר חדשות שסיקר את המקרה? בפורום כלשהו? בבלוג? בדרך כלל, גוגל רק מפנה, אבל המקור נמצא במקום אחר.

2. ניתוח משפטי: האם יש לכם עילה משפטית טובה לבקש את ההסרה? זה השלב שבו עורך דין מומחה בתחום נכנס לתמונה. הוא יבחן את פסק הדין, את הנסיבות, את חלוף הזמן ואת הפגיעה שנגרמת לכם ויעריך את הסיכויים.

3. פנייה למקור הפרסום: השלב הראשון הוא בדרך כלל פנייה ישירה לאתר או למאגר שבו פסק הדין מתפרסם. הצגת הדרישה המשפטית להסרה, מנומקת היטב, יכולה לפעמים לפתור את הבעיה "מהשורש". אם המקור מסיר את התוכן, גוגל כבר לא תוכל להציג אותו (אחרי זמן מה).

4. פנייה לגוגל: במקביל או לאחר הפנייה למקור, חשוב לפנות גם ישירות לגוגל דרך הטפסים הייעודיים שלהם לבקשות הסרה מסיבות משפטיות או מסיבות הקשורות למדיניות התוכן שלהם (למשל, מידע אישי רגיש). גם כאן, הנימוק המשפטי הוא קריטי. גוגל אינה שופטת בעצמה, אבל היא שוקלת בקשות על בסיס מדיניות וקבלת מסמכים משפטיים (צווי בית משפט, חוות דעת).

5. הליך משפטי (אם נדרש): אם הפניות הישירות למקור או לגוגל לא צולחות, ייתכן שיהיה צורך לפנות לבית משפט. זה יכול להיות תביעה נגד מקור הפרסום, או במקרים מסוימים, בקשה לצו שיורה לגוגל להסיר את תוצאות החיפוש. הליך כזה דורש מומחיות רבה.

6. מעקב: גם אחרי הסרה, חשוב לעקוב. לפעמים התוכן צץ מחדש במקום אחר, או שההסרה מגוגל לוקחת זמן. מעקב רציף מוודא שהבעיה נפתרה ונותרת פתורה.

7. חשיבה קדימה: איך למנוע הישנות מקרים כאלה? זה כולל אסטרטגיה של ניהול מוניטין דיגיטלי, יצירת תוכן חיובי שידחוק תוצאות שליליות (אם הן נשארות) ועוד.

כמו שאתם מבינים, זה לא לחיצת כפתור קסם. זה תהליך רציני שדורש ידע משפטי והבנה טכנית.

---

גוגל: החבר (והאויב?) הכי גדול שלכם בסיפור הזה

---

גוגל היא שחקן מפתח.

מצד אחד, היא זו שמציגה את הבעיה בראש תוצאות החיפוש.

מצד שני, יש לה מנגנונים ואף מוטיבציה מסוימת (לחץ ציבורי ורגולטורי) להתמודד עם בקשות הסרת תוכן, במיוחד כאלה שיש להן בסיס משפטי.

האלגוריתם שלהם לא מבין רגשות, אבל הוא מבין בקשות (משפטיות)

גוגל מטפלת בבקשות הסרה על בסיס קריטריונים ברורים למדי:

• הפרת חוק: אם תוכן מפר חוק במדינה ספציפית, ובית משפט הורה על הסרתו – גוגל בדרך כלל תציית.

• מדיניות תוכן: לגוגל יש מדיניות הסרה גם מעבר להוראות חוק ספציפיות, למשל לגבי מידע אישי רגיש במיוחד (מספרי ת.ז., חשבונות בנק, מידע רפואי מסוים) שפורסם ללא הסכמה. לעיתים ניתן לבקש הסרה על סמך המדיניות הזו, גם אם אין צו בית משפט מפורש.

• הזכות להישכח (במדינות אירופה): במדינות האיחוד האירופי, גוגל מחויבת להסיר קישורים מתוצאות חיפוש במקרים מסוימים של בקשות לזכות להישכח, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה האירופית (שמפורסמים בשקיפות באתר גוגל).

  אמנם זה לא חל ישירות על ישראל, אבל ההיגיון מאחורי הקריטריונים האלה בהחלט משפיע על האופן שבו גוגל בוחנת בקשות דומות גם ממדינות אחרות, כולל ישראל.

כשפונים לגוגל בבקשת הסרה, חשוב מאד שהבקשה תהיה מנומקת משפטית היטב, מגובה בעובדות רלוונטיות, ותפנה לסעיפי החוק או המדיניות הרלוונטיים.

בקשה כללית כמו "אני לא אוהב שזה מופיע" לא תתקבל.

בקשה שמפרטת מדוע פסק הדין כבר אינו רלוונטי לאור חלוף זמן ונסיבות שהשתנו, או מדוע הוא מהווה פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות הישראלי – יש לה סיכוי גבוה הרבה יותר.

---

שאלות שאתם חייבים לשאול (וגם לקבל עליהן תשובה)

---

הנה כמה שאלות נפוצות שקופצות כשמדברים על הנושא הזה:

שאלה 1: האם אפשר להסיר כל פסק דין, לא משנה כמה הוא ישן או מה חומרתו?

תשובה: לא בדיוק. הזמן הוא פקטור חשוב מאד, ולעיתים קריטי. אבל גם תוכן פסק הדין, חומרת העניין, והאם הוא עדיין בעל "עניין ציבורי" כלשהו היום – כל אלה נלקחים בחשבון. פסק דין על עבירה קלה או סכסוך אזרחי מלפני 20 שנה? סיכוי גבוה יותר להסרה. פסק דין על הונאה רחבת היקף שעדיין משפיעה על אנשים, גם אם מלפני כמה שנים? פחות סביר.

שאלה 2: אם פסק הדין הוסר מהאתר המקורי, האם הוא ייעלם מיד מגוגל?

תשובה: לא בהכרח מיד. גוגל צריכה לסרוק מחדש את הרשת ולעדכן את האינדקס שלה. זה יכול לקחת זמן. במקרים מסוימים, אפשר לבקש מגוגל להאיץ את הסרת הקישור מתוצאות החיפוש לאחר שהתוכן הוסר מהמקור.

שאלה 3: האם הסרת הקישור מגוגל אומרת שפסק הדין נמחק לחלוטין מהעולם?

תשובה: לא! הסרת קישור מתוצאות חיפוש ספציפיות של גוגל לא מוחקת את המידע מהמקור המקורי שבו הוא פורסם (למשל, מאגר בית המשפט הרשמי, אלא אם כן ניתן צו מפורש גם לגביו). זה רק הופך אותו לקשה בהרבה לאיתור בחיפוש שגרתי של שמכם בגוגל. המידע עדיין יכול להיות נגיש בדרכים אחרות, כמו חיפוש ישיר במאגרי מידע משפטיים.

שאלה 4: כמה זמן לוקח תהליך הסרת פסק דין מגוגל?

תשובה: זה מאוד משתנה. פנייה ישירה לגוגל על בסיס מדיניות ברורה יכולה לקחת שבועות עד חודשים. הליך משפטי יכול לקחת חודשים ואפילו יותר משנה, תלוי במורכבות התיק ועומס בתי המשפט.

שאלה 5: מה קורה אם פסק הדין מופיע בכמה אתרים שונים?

תשובה: צריך לטפל בכל מקור בנפרד. כל אתר או מאגר דורשים פנייה משלהם, וגם גוגל דורשת בקשות הסרה לכל קישור רלוונטי.

שאלה 6: האם זה עולה הרבה כסף?

תשובה: שוב, זה משתנה. פנייה לגוגל עצמה (אם היא לא על בסיס משפטי שמחייב ייצוג) אינה כרוכה בתשלום לגוגל. אבל ניתוח משפטי, פנייה מנומקת על ידי עורך דין, ובמיוחד הליכים משפטיים – אלה כרוכים בשכר טרחה לעורך הדין וייתכן גם אגרות בית משפט. זו השקעה שצריך לשקול מול הנזק הפוטנציאלי שגורם הפרסום.

שאלה 7: האם כדאי לנסות להסיר לבד לפני פנייה לעורך דין?

תשובה: אפשר לנסות, בעיקר אם מדובר במקרים פשוטים יחסית של פגיעה בפרטיות על בסיס מדיניות גוגל הברורה לגבי מידע אישי רגיש במיוחד. אבל במקרים מורכבים יותר, ובמיוחד כשנדרש נימוק משפטי חזק או הליך משפטי – פנייה לעורך דין מומחה בתחום קריטית להצלחה. ניסיון עצמאי לא מוצלח עלול אף לפגוע בסיכויים בטווח הארוך.

---

לחסוך כסף או לחסוך עוגמת נפש? הדילמה הגדולה

---

הפיתוי לטפל בזה לבד קיים.

למה לשלם לעורך דין אם אפשר פשוט לשלוח מייל למאגר או למלא טופס בגוגל?

התשובה פשוטה: כי ברוב המקרים זה לא "פשוט".

למה לנסות לעשות את זה לבד יכול להיות מתכון לכאב ראש (ואפילו נזק)

• חוסר ידע משפטי: אתם אולי לא מכירים את כל סעיפי החוק הרלוונטיים, את הפסיקה העדכנית, ואת הניואנסים הקטנים שיכולים לעשות את כל ההבדל בין הצלחה לכישלון.

• טעויות פרוצדורליות: יש דרך נכונה לפנות למקורות הפרסום, לגוגל, ובטח שלבית המשפט. טעות קטנה בפרוצדורה יכולה לגרור דחיית הבקשה על הסף.

• נימוק חלש: בקשה שאינה מנומקת משפטית היטב, או שמסתמכת על העילות הלא נכונות, פשוט לא תשכנע את הצד השני (בין אם זה אתר, מאגר, גוגל או שופט).

• גרימת נזק: לעיתים, פנייה לא מקצועית עלולה "להעיר דובים מרבצם" ולגרור תגובות שליליות או סיבוכים נוספים שלא חשבתם עליהם.

הקסם (החוקי) של עורך דין עם ניסיון בתחום

לעורך דין שמתמחה בתחום הזה יש כמה יתרונות משמעותיים:

• ידע ומקצועיות: הוא מכיר את החוקים הרלוונטיים בעל פה, יודע אילו עילות רלוונטיות למקרה הספציפי שלכם, ויודע איך לבנות טיעון משפטי חזק.

• ניסיון: הוא כנראה עשה את זה כבר עשרות ומאות פעמים. הוא מכיר את ההליכים, את האנשים הנכונים לפנות אליהם (במאגרים, בגוגל), ואת התגובות הצפויות.

• אסטרטגיה: הוא יבנה עבורכם אסטרטגיה מותאמת אישית – למי לפנות קודם, באילו נימוקים להשתמש, מתי כדאי לעבור להליך משפטי.

• התמודדות עם סירוב: אם הבקשה נדחית, עורך דין יידע איך להתמודד עם זה, האם לערער, האם לשנות גישה, או האם לפתוח בהליך משפטי.

• חיסכון בזמן ובעוגמת נפש: במקום להתייאש, לטעות, ולבזבז זמן יקר, עורך דין מקצועי יכול לנהל את התהליך בצורה יעילה וממוקדת, גם אם הוא לוקח זמן.

בסופו של דבר, מדובר בהשקעה במוניטין שלכם, בשמכם הטוב, וביכולת שלכם להתקדם בחיים בלי שפסק דין מלפני שנים יקפוץ לכל מי שמחפש אתכם ברשת.

לא תמיד שווה לנסות לחסוך דווקא במקום הזה.

---

אזהרות קטנות (וחשובות) לפני שיוצאים לדרך

---

למרות כל החדשות הטובות והאפשרויות שקיימות, חשוב לשמור על פרופורציות ולהיות ריאליים.

המסע הזה דורש סבלנות (וכן, לפעמים גם כסף)

תהליכי הסרה, ובמיוחד כאלה שדורשים פנייה לגוגל או הליך משפטי, יכולים לקחת זמן. הרבה זמן. שבועות, חודשים, ולפעמים אף יותר.

צריך להתאזר בסבלנות ולהיות מוכנים לתהליך לא קצר.

וכמו שציינו, זה לא תמיד חינם. שכר טרחה לעורך דין הוא חלק מהמשחק. חשוב להבין את העלויות מראש ולתכנן בהתאם.

לא כל פסקי דין ניתנים להסרה – הבנה ריאלית היא שם המשחק

יש פסקי דין שגם עורך הדין הכי טוב בעולם יתקשה להסיר מתוצאות גוגל.

למשל, אם מדובר בפסק דין עדכני יחסית, על עניין ציבורי מהותי, או על עניין פלילי חמור במיוחד.

הכל תלוי באיזון בין הזכות לפרטיות ושם טוב לבין הזכות הציבורית לדעת ופומביות הדיון.

עורך דין מקצועי יסביר לכם את הסיכויים הריאליים במקרה הספציפי שלכם, ולא ייתן לכם תקוות שווא.

לפעמים, האסטרטגיה הטובה ביותר היא לא לנסות להסיר (כשאין סיכוי ממשי), אלא להתמקד באסטרטגיות אחרות של ניהול מוניטין – למשל, יצירת תוכן חיובי רב שידחוק את התוצאה השלילית למטה בתוצאות החיפוש.

---

בשורה התחתונה: אל תתנו לעבר הדיגיטלי לשלוט בעתיד שלכם

---

למצוא פסק דין לא רלוונטי בחיפוש של השם שלכם בגוגל זה בהחלט יכול להיות מלחיץ ומבאס.

זה מרגיש כמו חוסר אונים מול המרחב הדיגיטלי העצום.

אבל חשוב לזכור: אתם לא חסרי אונים.

יש כלים משפטיים. יש מסלולים פעולה מול גוגל וגורמים אחרים ברשת. יש אפשרות אמיתית להשפיע על מה שמופיע כשמחפשים את השם שלכם.

הדרך לשם דורשת ידע, אסטרטגיה, סבלנות, ולרוב גם ליווי מקצועי של מישהו שמבין את המורכבות המשפטית והטכנית כאחד.

הבחירה היא שלכם: להשלים עם המצב ולהתפלל שאף אחד לא יחפש עליכם, או לקחת שליטה על המוניטין הדיגיטלי שלכם ולפעול אקטיבית לתיקון העוול.

האפשרות השנייה אולי דורשת יותר מאמץ, אבל היא בהחלט קיימת ובהחלט יכולה להניב תוצאות.

אל תתנו לפסק דין ישן לשים לכם רגל בעולם הדיגיטלי של היום.

יש מה לעשות. ויש מי שיכול לעזור לכם לעשות את זה נכון.