שמעתם פעם על רשם ההוצאה לפועל?
בטח שמעתם.
האיש (או האישה, כמובן!) שמחזיק בידיו כוח עצום.
החלטות שלו יכולות לשנות חיים.
עיקולים, פינויים, הסדרי חוב… עולם ומלואו.
אבל רגע, עצרו הכל.
עם כל הכבוד לכוח ולקבלת ההחלטות,
בואו נדבר תכל'ס.
מה יוצא לו מזה?
כמה באמת נכנס לבנק בסוף החודש?
האם המשכורת משקפת את האחריות הכבדה?
או שאולי… זו בכלל עבודה בשביל הנשמה (והפנסיה התקציבית, אהמ)?
נמאס לכם משמועות וניחושים?
רוצים לדעת את האמת, בלי פילטרים ובלי קישוטים?
מעולה! כי בדיוק בשביל זה התכנסנו כאן היום.
במאמר הזה, נפרק לגורמים את תלוש המשכורת של רשם ההוצאה לפועל.
נגלה מה המרכיבים, מה משפיע על הסכום הסופי,
וננסה להבין את ההיגיון מאחורי המספרים.
תתכוננו, אנחנו צוללים לעומק.
ואנחנו מבטיחים – אחרי שתסיימו לקרוא, לא תצטרכו לחפש תשובות בשום מקום אחר.
כל הסודות, כל הפרטים, הכל כאן.
מוכנים? קדימה!
כמה באמת מרוויח רשם ההוצאה לפועל? הסודות נחשפים!
טוב, אז בואו נשים את הקלפים על השולחן.
התפקיד של רשם הוצאה לפועל הוא לא סתם עוד ג'וב פקידותי.
מדובר בתפקיד שיפוטי במהותו, גם אם הוא לא מתנהל בבית משפט קלאסי.
הרשמים הם עובדי מדינה, חלק ממערכת המשפט הרחבה.
ולכן, באופן לא מפתיע, שכרם צמוד ומושפע משכר השופטים בישראל.
זה לא אומר שהם מרוויחים *בדיוק* כמו שופט בבית המשפט העליון (חבל, הא?),
אבל זה בהחלט שם אותם ברף שכר גבוה יחסית במגזר הציבורי.
אז מה הבסיס? איך מתחילים לחשב?
הבסיס לשכר הרשמים נקבע בהתאם לדרגות ולותק, בדומה למערכת המשפטית.
יש טבלאות שכר מסודרות, שמתעדכנות מעת לעת בהתאם להסכמי שכר ולהחלטות ממשלה.
זה לא שכר שנקבע בגחמה של מישהו.
הכל מחושב, מדוד ושקוף (יחסית, כן? אנחנו עדיין בישראל…).
שכר היסוד הוא רק ההתחלה, כמובן.
מעליו נבנות עוד קומות של תוספות והטבות.
מה מסתתר בתלוש? פירוק לגורמים של משכורת הרשם
תלוש שכר של רשם הוצאה לפועל הוא לא דף A4 פשוט.
זה יותר דומה למגילת אסתר, עם המון סעיפים ותתי-סעיפים.
בואו ננסה לפענח את העיקריים שבהם:
- שכר יסוד: זהו הבסיס, כאמור, שנקבע לפי הדרגה והוותק במערכת. ככל שהרשם ותיק יותר, או בדרגה בכירה יותר, שכר היסוד שלו גבוה יותר. פשוט והגיוני.
- תוספת שיפוטית/מעין שיפוטית: כאן זה מתחיל להיות מעניין. מכיוון שהתפקיד הוא בעל אופי שיפוטי, הרשמים זכאים לתוספת מיוחדת שמשקפת את האחריות והסמכות שלהם. גובה התוספת הזו הוא משמעותי.
- תוספת יוקר המחיה: כמו כל עובד במשק (כמעט), גם הרשמים מקבלים תוספת יוקר, שאמורה לפצות על עליית המחירים. לפעמים זה מצליח, לפעמים פחות…
- גמול השתלמות: המדינה מעודדת את עובדיה ללמוד ולהתפתח. רשמים שמשלימים לימודים וקורסים מקצועיים זכאים לגמול השתלמות, שמוסיף עוד כמה שקלים (או יותר) למשכורת.
- תוספות מיוחדות: לעיתים יש תוספות שקשורות לתפקידים ספציפיים או למאמץ מיוחד. למשל, רשם שהוא גם ראש לשכה או בעל אחריות ניהולית נוספת עשוי לקבל תוספת על כך.
- החזר הוצאות: רשמים זכאים להחזר על הוצאות שונות הקשורות לעבודתם, כמו נסיעות (לרוב ברכב צמוד או בתשלום לפי קילומטר), הוצאות טלפון, ולפעמים גם הוצאות אש"ל (אכילה, שתייה, לינה) אם נדרשים לעבודה מחוץ למקום מגוריהם.
חשוב לזכור: כל הסכומים האלה הם ברוטו.
מהנטו צריך להוריד מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, ולפעמים גם הפרשות לקופות גמל וקרנות השתלמות.
הדרך מהברוטו לנטו יכולה להיות כואבת לפעמים…
שאלות ותשובות מהירות על כסף ורשמים
שאלה: האם שכר הרשמים הוא מידע פומבי?
תשובה: באופן כללי, טבלאות השכר במגזר הציבורי, כולל אלו שנוגעות לרשמים ושופטים, הן מידע שניתן להשיג. השכר הספציפי של רשם מסוים הוא עניין אישי, אבל טווחי השכר והמרכיבים שלו אינם סוד מדינה כמוס.
שאלה: האם רשם מקבל בונוסים על "ביצועים"?
תשובה: לא במובן הקלאסי של בונוס על עמידה ביעדים כמו בעולם העסקי. השכר הוא קבוע ומבוסס על ותק, דרגה ותוספות קבועות. אין "בונוס סוף שנה" על סגירת תיקים מהירה במיוחד. המערכת מתגמלת ותק ויציבות, לאו דווקא "ספרינטים".
שאלה: האם יש הבדל בשכר בין רשם בתל אביב לרשם בפריפריה?
תשובה: שכר היסוד והתוספות העיקריות זהים בכל הארץ. ייתכנו הבדלים מינוריים בהחזרי הוצאות מסוימים (למשל, נסיעות), אבל בסיס השכר והתוספת השיפוטית לא משתנים לפי מיקום הלשכה.
שאלה: איך הוותק משפיע על השכר?
תשובה: הוותק הוא פקטור משמעותי מאוד. ככל שצוברים יותר שנות ותק בתפקיד (ובמערכת המשפטית בכלל), עולים בדרגות השכר, ושכר היסוד גדל בהתאם. רשם ותיק יכול להרוויח משמעותית יותר מרשם בתחילת דרכו.
שאלה: האם רשם מקבל רכב צמוד?
תשובה: כן, בדרך כלל רשמי הוצאה לפועל זכאים לרכב צמוד מהמדינה או להחזר הוצאות רכב משמעותי. זה חלק מתנאי ההעסקה ומההטבות הנלוות לתפקיד.
7 גורמים (לא תמיד גלויים) שמשחקים תפקיד במשכורת
מעבר למרכיבים ה"יבשים" בתלוש, יש עוד גורמים שמשפיעים על התמונה הכוללת:
- ותק, ותק, ותק: אמרנו כבר, אבל זה כל כך חשוב שצריך להדגיש שוב. הוותק הוא מלך במגזר הציבורי בכלל, ובמערכת המשפט בפרט.
- הסכמי שכר קיבוציים: השכר מושפע מהסכמים שנחתמים בין המדינה לנציגות השופטים והרשמים. הסכם חדש יכול להקפיץ את השכר לכולם.
- הצמדה למדד (ולשכר השופטים): השכר אינו קפוא. הוא מתעדכן בהתאם למדד המחירים לצרכן ו/או בהתאם לעדכוני שכר השופטים.
- דרגה אישית: בתוך טווח הוותק, יש גם דרגות. קידום בדרגה (שקשור לוותק, להערכות ולפעמים להשתלמויות) משפיע ישירות על השכר.
- תפקידים ניהוליים/ייחודיים: רשם שהוא גם מנהל יחידה או בעל אחריות מיוחדת עשוי לקבל תוספת ניהול או תוספת תפקיד.
- שינויים מבניים ברשות האכיפה והגבייה: לפעמים, רפורמות או שינויים ארגוניים יכולים להשפיע בעקיפין על תנאי השכר או על הגדרות תפקיד מסוימות.
- פנסיה תקציבית (לדור הוותיק): אמנם זה לא חלק מהמשכורת השוטפת, אבל לרשמים הוותיקים שנקלטו לפני הרפורמה בפנסיה, הזכאות לפנסיה תקציבית היא הטבה כלכלית אדירה ששווה המון כסף בטווח הארוך. זה פחות רלוונטי לחדשים, אבל בהחלט משפיע על התמונה הכלכלית הכוללת של הוותיקים.
יותר מזהב? ההטבות שמסביב למשכורת
כשמדברים על "שכר", קל להתמקד רק במספר שמופיע בתלוש.
אבל התמונה המלאה כוללת גם את כל ההטבות והתנאים הנלווים.
והם לא מעטים במקרה של רשם הוצאה לפועל:
- רכב צמוד או החזר הוצאות רכב: כבר הזכרנו, הטבה משמעותית מאוד.
- קרן השתלמות: הפרשות נדיבות של המעסיק (המדינה) לקרן השתלמות, שמאפשרת חיסכון פטור ממס ו/או יציאה לשנת שבתון בתשלום.
- תנאים סוציאליים מורחבים: ימי חופשה ומחלה מעבר למינימום בחוק, דמי הבראה מוגדלים, ביטוחי בריאות משלימים בתנאים טובים.
- קביעות ויציבות תעסוקתית: במגזר הציבורי, ובמיוחד בתפקידים שיפוטיים ומעין-שיפוטיים, רמת הביטחון התעסוקתי גבוהה מאוד. קשה מאוד לפטר רשם.
- פנסיה: גם אם לא תקציבית (לחדשים), ההפרשות לפנסיה הן על בסיס שכר גבוה יחסית, מה שמבטיח קצבה מכובדת בגיל פרישה.
- יוקרה וסטטוס: כן, זה לא כסף ישיר, אבל התפקיד נושא עמו יוקרה מסוימת, כבוד מקצועי והשפעה. יש אנשים שזה שווה להם לא פחות מכסף.
כשמסתכלים על כל החבילה הזו, מבינים שהתגמול הוא לא רק המשכורת החודשית.
רשם או שופט שלום – מי צוחק כל הדרך אל הבנק? (לא באמת השוואה, כן?)
זו שאלה שמעסיקה רבים.
הרי התפקידים דומים באופיים, שניהם במערכת המשפט.
אז מי מרוויח יותר?
באופן כללי, שופטים בבתי משפט השלום נמצאים ברף שכר גבוה יותר מרשמי ההוצאה לפועל, במיוחד בתחילת הדרך ובוותק דומה.
התוספת השיפוטית לשופטים לרוב גבוהה יותר, והם גם נהנים לעיתים מתנאים נלווים משופרים.
אבל הפערים אינם דרמטיים תמיד, במיוחד כשמשווים רשם ותיק מאוד לשופט בתחילת דרכו.
בנוסף, יש הבדל באופי העבודה, בלחצים, בסוג התיקים.
אי אפשר להגיד באופן גורף מה "עדיף".
שני התפקידים דורשים מיומנות, אחריות ויכולת קבלת החלטות בתנאי לחץ.
והשכר, בשני המקרים, משקף את זה – גם אם ברמות שונות במקצת.
למה דווקא הסכומים האלה? ההיגיון (או חוסר ההיגיון?) מאחורי המספרים
אוקיי, אז הבנו שהשכר לא נמוך, והוא מורכב מהרבה חלקים.
אבל למה דווקא הסכומים האלה?
מה ההצדקה לשכר כזה במגזר הציבורי?
יש כמה סיבות מרכזיות:
- אופי התפקיד: כאמור, מדובר בתפקיד מעין שיפוטי. הרשם מכריע בסכסוכים כספיים, משפיע על זכויות קניין, ויש לו סמכויות נרחבות. זה דורש ידע משפטי, שיקול דעת, יושרה ואחריות כבדה.
- משיכת מועמדים איכותיים: כדי למשוך עורכי דין מנוסים ומוכשרים לוותר על קריירה במגזר הפרטי (שם פוטנציאל ההשתכרות יכול להיות גבוה יותר) ולעבור לשירות הציבורי בתפקיד תובעני כזה, המדינה צריכה להציע תגמול הולם. השכר והתנאים הנלווים הם חלק מהפיתוי.
- שמירה על עצמאות וניקיון כפיים: שכר הולם אמור להבטיח שהרשמים לא יהיו חשופים לפיתויים וללחצים חיצוניים. כשהתגמול מספק, קל יותר לשמור על אתיקה מקצועית ועל עצמאות שיפוטית.
- השוואה למקבילים במערכת המשפט: השכר נקבע גם ביחס לתפקידים אחרים במערכת, כמו שופטים ופרקליטים בכירים, כדי לשמור על היררכיה והיגיון פנימי במערכת התגמול.
- מורכבות העבודה: ניהול תיקי הוצאה לפועל הוא עניין מורכב, שדורש התמצאות בחקיקה, בפסיקה ובנהלים סבוכים. העבודה אינטנסיבית וכרוכה בלחצים מצד זוכים, חייבים ועורכי דין.
האם השכר "מוצדק"? זו כבר שאלה פילוסופית.
אבל אלו השיקולים שעומדים בבסיס קביעת רמות השכר הללו.
שאלות נוספות לסקרנים במיוחד
שאלה: האם רשם יכול לעבוד בעבודה נוספת?
תשובה: ככלל, על רשמים, בדומה לשופטים, חלות מגבלות חמורות על עבודה נוספת, במיוחד כזו שעלולה ליצור ניגוד עניינים או לפגוע בכבוד התפקיד. ייתכנו אישורים חריגים לעיסוקים מסוימים (למשל, הוראה אקדמית), אך זה נדיר ולא פשוט לקבל אישור.
שאלה: מה קורה לשכר אם רשם יוצא לשנת שבתון?
תשובה: רשם שיוצא לשנת שבתון דרך קרן ההשתלמות ממשיך לקבל שכר (או חלק משמעותי ממנו, בהתאם לתנאי הקרן ולוותק החיסכון שלו), וזכויותיו נשמרות.
אז בשורה התחתונה: שווה להיות רשם הוצאה לפועל?
טוב, "שווה" זה עניין סובייקטיבי.
אם אתם מחפשים להתעשר במהירות ולפרוש בגיל 40 לאיזה אי בודד, כנראה שזה לא הכיוון.
השכר בהחלט מכובד, במיוחד עם הוותק וההטבות הנלוות.
הוא מאפשר רמת חיים טובה ויציבות כלכלית.
הוא גם משקף את האחריות, המורכבות והמעמד של התפקיד.
אבל זה לא שכר של מנכ"ל בהייטק או שותף בכיר במשרד עורכי דין מצליח.
מה שכן מקבלים, מעבר למשכורת, זה תפקיד עם משמעות.
הזדמנות להשפיע, לעשות צדק (לפחות בעיני צד אחד…), ולהיות חלק ממערכת חשובה.
מקבלים גם ביטחון תעסוקתי גבוה, תנאים סוציאליים טובים, ויוקרה מקצועית.
מצד שני, יש גם לחץ, שחיקה, עומס עבודה וחשיפה לסיטואציות אנושיות קשות.
אז האם המשכורת מפצה על כל אלה?
האם היא מספיקה כדי למשוך את האנשים הנכונים?
נראה שהתשובה, לפחות כרגע, היא כן.
המערכת מצליחה לגייס רשמים איכותיים, והתפקיד נחשב לנחשק בקרב משפטנים רבים.
אז בפעם הבאה שאתם שומעים על החלטה של רשם הוצאה לפועל,
תזכרו שלא מדובר רק בסמכות ובכוח.
יש שם גם בן אדם, עם תלוש משכורת מורכב,
שמנסה לנווט בעולם המורכב של חובות וגבייה.
ועכשיו, אתם יודעים קצת יותר טוב כמה הוא מרוויח תוך כדי.
מקווים שעשינו לכם סדר בבלאגן!
0 Comments