איך מוציאים תעודת גירושין במהירות ובקלות – המדריך השלם

אוקיי, אז נכון ש"גירושין" זו מילה שיכולה לשלוח צמרמורת קלה במורד עמוד השדרה של חלקנו.

או שהיא יכולה להיות מילה שפשוט… קורית.

כמו למשל, כשנגמרת לכם קופסת הגלידה האהובה. זה עצוב, זה קצת דרמטי, אבל היי, אפשר לקנות חדשה, נכון?

טוב, אולי זה לא בדיוק אותו הדבר כמו קופסת גלידה, בטח לא מבחינה רגשית.

אבל מבחינה בירוקרטית?

לגמרי יש משהו שפשוט צריך… לסיים.

ולסיום הזה, יש נייר. קטן, לפעמים אפור, אבל עם משמעות ענקית.

אנחנו מדברים כמובן על תעודת גירושין.

לפעמים קוראים לה "הנייר שמאפשר להמשיך הלאה".

לפעמים קוראים לה "החותמת הרשמית שהסרט נגמר".

ולפעמים, בואו נודה בזה, קוראים לה "המסמך הארור הזה שחייבים להשיג כדי להתחתן שוב בלי בלגאן".

בלי קשר לאיך אתם מרגישים כלפי המילה עצמה, אם אתם פה, כנראה שאתם צריכים לדעת איך מגיעים לנייר הזה.

ובעולם שבו כל פיסת מידע באינטרנט מרגישה כמו מבוך ללא מוצא (או גרוע מזה, מבוך עם המון דעות סותרות), אנחנו פה כדי לעשות לכם סדר.

לחשוף את כל הסודות הקטנים והגדולים מאחורי התעודה המסתורית הזו.

ולא, זה לא הולך להיות יבש ומתיש כמו קריאת תקנות מס הכנסה בשלוש בבוקר.

אנחנו הולכים לצלול פנימה, לצחוק קצת (כן, זה אפשרי!), ולהבין בדיוק, אבל בדיוק, מה צריך לעשות.

בסוף המאמר הזה, מבטיחים לכם, תרגישו שאתם יודעים הכל. אולי אפילו קצת יותר ממה שרציתם לדעת.

אבל תהיו רגועים, הכל בהקשר הכי קליל וחיובי שאפשר.

כי גם לסופים, יכולה להיות התחלה חדשה ומרגשת.

ובשביל התחלה חדשה כזו, צריך לפעמים את הנייר הקטן ההוא.

מוכנים?

בואו נתחיל את המסע המופלא (והממש לא דרמטי) אל עבר תעודת הגירושין שלכם.

אז מה זה הנייר הזה בכלל ומה הוא נותן לי בחיים?

רגע לפני שקופצים לבריכה, בואו נבהיר דבר אחד חשוב.

תעודת גירושין זה לא איזה פספורט לעולם חדש של חופש.

זה לא כרטיס כניסה למועדון האקסקלוסיבי של "רווקים שוב".

תכלס?

זו תעודה שמאשרת עובדה אחת פשוטה: אתם כבר לא נשואים על פי ההלכה היהודית.

כן, כן, זה קשור לבית דין רבני ולטקס שנקרא סידור גט.

במדינת ישראל, ענייני נישואין וגירושין של יהודים נתונים לסמכות בתי הדין הרבניים.

זה החוק.

זו המציאות.

וכן, זה אומר שגם אם יש לכם הסכם גירושין חתום ויפהפה שאושר בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

וגם אם החלפתם טבעות (או הסרתם אותן) ואמרתם "שלום ולא להתראות" לכל העולם.

כל עוד לא עברתם את טקס הגירושין ההלכתי – ה-גט – אתם עדיין נחשבים נשואים מבחינה הלכתית ורשמית לצרכים מסוימים (למשל, כדי להתחתן שוב בישראל).

ותעודת הגירושין? היא ההוכחה הרשמית שהטקס הזה התקיים.

היא בעצם הקבלה שקיבלתם בסוף התהליך הרבני.

מה היא נותנת לכם בחיים?

בעיקר שקט נפשי לדעת שהסדר הוכח.

וגם, וזה קצת יותר קריטי, מאפשרת לכם להינשא שוב בישראל (ליהודים).

בלעדיה, תתקשו מאוד לעשות את זה דרך הרבנות הראשית.

היא גם יכולה להיות חשובה למגוון צרכים בירוקרטיים אחרים, כמו שינוי סטטוס במשרד הפנים (מנשואים לגרושים/גרושות), למרות שלרוב זה קורה אוטומטית אחרי הגט והעדכון בבית הדין הרבני.

אז בקיצור: תעודת גירושין = קיבלתם גט כשר = אתם לא נשואים על פי ההלכה = אפשר להמשיך הלאה (חוקית, מבחינת נישואים בישראל).

הבלבול הנפוץ: הסכם גירושין מול תעודת גירושין – מה ההבדל הדרמטי?

טעות נפוצה שאנשים עושים היא לבלבל בין הסכם גירושין לתעודת גירושין.

זה כמו לבלבל בין החוזה שחתמתם עליו כשקניתם דירה, לבין טאבו.

ההסכם הוא התוכנית, החוקים, ה"מי מקבל מה ומתי".

הוא עוסק בחלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות, ושאר ענייני "החיים עצמם" אחרי הפירוד.

הוא יכול להיחתם ולאושר בבית משפט לענייני משפחה, וגם בבית דין רבני (אם הצדדים בוחרים בכך).

הוא הכלי המשפטי שמסדיר את היחסים הממוניים והוריים.

ותעודת הגירושין?

היא, כאמור, קשורה רק לעניין הנישואין עצמם.

לסטטוס "נשוי/נשואה" מול "גרוש/גרושה" מבחינה הלכתית ורשמית.

אתם יכולים להיות גרושים על פי הסכם חתום ומאושר, לחיות בנפרד שנים, לחלק רכוש, לשלם מזונות… ועדיין לא לקבל תעודת גירושין.

למה?

כי לא עברתם את טקס הגט בבית הדין הרבני.

הסכם הגירושין הוא ה"איך מחלקים את החיים אחרי".

תעודת הגירושין היא ה"הוכחה הרשמית שאין יותר 'יחד' מבחינת נישואין הלכתיים".

שניהם חשובים, כל אחד בתחומו.

אבל כדי לקבל את התעודה, חייבים לעבור בבית הדין הרבני.

המסלול המפותל (אבל לא מסובך כמו שחושבים!) לסידור גט וקבלת התעודה

אז איך מגיעים לרגע הנכסף הזה, שבו פקיד בבית הדין הרבני אומר לכם "מזל טוב, אתם גרושים" (בטח לא במילים האלה, זה בטח יותר רשמי) ומגיש לכם את הנייר?

זה מסע. אבל מסע שיש לו תחנות ברורות.

תחנה ראשונה: פתיחת תיק גירושין

הכל מתחיל בפתיחת תיק.

אחד מבני הזוג (או שניהם יחד, הכי מומלץ!) צריך לגשת לבית הדין הרבני האזורי ולהגיש תביעת גירושין.

זה נשמע כמו מלחמה, "תביעה", אבל אפשר לגשת לזה ברוח טובה, במיוחד אם יש הסכם.

אם יש הסכם גירושין חתום, אפשר (ורצוי!) להגיש בקשה משותפת לאישור הסכם גירושין ולקביעת מועד לסידור גט.

זה המסלול המהיר והכי פחות כואב לראש ולכיס.

אם אין הסכם, אחד הצדדים מגיש תביעת גירושין, והצד השני מוזמן להגיש כתב הגנה.

פה העניינים יכולים להתחיל להיות קצת יותר… משפטיים.

חשוב לדעת: כדי שבית הדין הרבני יוכל לדון בתביעת גירושין, הוא צריך סמכות.

הסמכות הזו נובעת לרוב ממקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.

אם גרתם יחד בנתניה, בית הדין הרבני בנתניה כנראה יהיה בעל הסמכות.

אם התחתנתם בחו"ל אבל חייתם יחד בישראל, לרוב לבתי הדין הרבניים בישראל תהיה סמכות.

יש מורכבויות, אבל זה הבסיס.

תחנה שנייה: דיונים בבית הדין (או אישור הסכם)

אם הגשתם בקשה משותפת לאישור הסכם וגט, לרוב תקבע לכם פגישה אחת בבית הדין.

בפגישה הזו, הדיינים יעברו על ההסכם (לראות שהוא הוגן ושהוא כולל את כל הדברים שצריך), יוודאו ששניכם מבינים את המשמעות ומסכימים מרצונכם החופשי.

אם הכל תקין, הם יאשרו את ההסכם ומיד (או במועד אחר קרוב) יקבעו לכם מועד לסידור גט.

קלי קלות.

אם אין הסכם, הסיפור יכול להיות שונה.

בני הזוג יצטרכו להגיע לדיונים בבית הדין.

הדיינים ישמעו את הצדדים, ינסו להבין את עילת הגירושין (למה רוצים להתגרש).

חשוב לזכור שההלכה היהודית דורשת עילות מסוימות לגירושין, אבל בפועל, אם שני הצדדים רוצים להתגרש, בית הדין לרוב מאפשר זאת (מה שנקרא "גירושין בהסכמה הדדית").

אם אחד הצדדים לא רוצה להתגרש, הסיפור יכול להסתבך.

בית הדין ינסה לשכנע, לפשר, ואם אין ברירה, עשוי לחייב את הצד הסרבן לתת או לקבל גט (במקרים מסוימים).

זה החלק שבו יכולות להיות קצת דרמות, אבל נזכור שאנחנו בהקשר חיובי!

המטרה היא להגיע למצב שבו בית הדין פוסק שיש מקום לסדר גט.

תחנה שלישית: טקס סידור הגט – הרגע הגדול!

אחרי שבית הדין אישר שיש לסדר גט, נקבע מועד לטקס.

זה טקס קצר יחסית, שנערך בבית הדין הרבני.

הוא דורש נוכחות של בני הזוג, עדים כשרים (שאותם לרוב מספק בית הדין), ולעיתים גם את סופר הסת"ם שכותב את הגט.

בטקס הזה, הבעל כותב (או אחר כותב בשמו) ומגיש לאישה את מסמך הגט ההלכתי, בנוכחות עדים.

האישה מקבלת אותו לידיה.

זה מעשה משפטי-הלכתי שיוצר את הגירושין.

הטקס עצמו מנוהל על ידי הדיינים בצורה מאוד מדויקת לפי כללי ההלכה.

אין פה מקום לאלתורים או ל"רק לחתום וזהו".

יש פרוטוקול מסודר.

בני הזוג חייבים להיות נוכחים באופן פיזי.

אין "גט מרחוק" או "שליח לגט" (למעט מקרים חריגים ביותר שלא ניכנס אליהם עכשיו).

זה הרגע שבו אתם הופכים רשמית לגרושים/גרושות מבחינה הלכתית.

תחנה רביעית: קבלת תעודת הגירושין – הנייר המיוחל!

ישר אחרי סיום טקס סידור הגט, הדיינים מכריזים שבני הזוג גרושים זה מזו.

ומיד לאחר מכן (או תוך פרק זמן קצר מאוד), פקידות בית הדין הרבני מפיקות את תעודת הגירושין.

היא נמסרת לצדדים (או לעורכי הדין שלהם).

האמת? לפעמים מרגישים פתאום שהכל נגמר.

יש תחושת סגירת מעגל מסוימת.

הנייר הזה הוא ההוכחה הפיזית לכך שהתהליך הרבני הסתיים בהצלחה.

הוא יכלול פרטים כמו שמות בני הזוג, תאריך הגירושין (עברי ולועזי), מספר תיק הגירושין, ואישור שסודר גט כשר.

זה המסמך שלמעשה "משחרר" אתכם מבחינת נישואים עתידיים בישראל.

בלעדיו, כאמור, יהיה לכם מאוד קשה להירשם לנישואים ברבנות.

אז שמרו עליו היטב!

הנה המסלול כולו, בקצרה:

• פתיחת תיק (עם או בלי הסכם)
• דיונים או אישור הסכם
• קביעת מועד לגט
• טקס סידור הגט (נוכחות חובה!)
• קבלת תעודת הגירושין! (יש!)

לא נורא כפי שזה נשמע, נכון?

במיוחד אם אתם מגיעים לבית הדין עם הסכם גירושין מאושר.

זה משנה את כל התמונה מ"מאבק משפטי" ל"הליך פורמלי שצריך לעבור".

שאלות ששוברות את הראש (ותשובות שיעשו לכם סדר)

בטח יש לכם עכשיו מלא שאלות קטנות.

הנה כמה מהנפוצות ביותר, עם תשובות שישאירו אתכם רגועים.

שאלה 1: כמה זמן לוקח כל התהליך הזה מרגע פתיחת התיק ועד קבלת התעודה?

זו שאלת מיליון הדולר! התשובה הקצרה: זה תלוי. אם הגעתם עם הסכם גירושין חתום ומאושר, אפשר לפתוח תיק, לאשר הסכם ולקבוע מועד לגט די מהר. לפעמים תוך שבועות ספורים, תלוי בעומס על בית הדין. אם אין הסכם ויש מחלוקות, זה יכול לקחת חודשים ארוכים ואפילו שנים, כי זה תלוי בדיונים, בהוכחות, ובנכונות של הצדדים לשתף פעולה (או להילחם).

שאלה 2: האם אני חייב עורך דין כדי להשיג את התעודה?

עקרונית, לא *חייבים* עורך דין כדי לפתוח תיק גירושין או לגשת לטקס הגט. אבל זה מאוד מומלץ! במיוחד אם אין הסכם או שיש מורכבויות. עורך דין שמכיר את בתי הדין הרבניים יכול לזרז תהליכים, לייצג את האינטרסים שלכם, ולהבטיח שהכל מתנהל כשורה. במקרה של הסכם, עורך דין יכול לעזור בניסוח ההסכם ובהגשתו לבית הדין.

שאלה 3: מה קורה אם איבדתי את תעודת הגירושין?

לא נורא! זה קורה. אתם יכולים לפנות לבית הדין הרבני שבו סודר הגט ולבקש עותק נאמן למקור. זה לרוב כרוך באגרה קטנה, והם ינפיקו לכם עותק חדש. פשוט, אל תלחצו.

שאלה 4: האם אפשר לקבל תעודת גירושין אם התחתנו בחו"ל?

כן, בהחלט. אם אתם יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, ורוצים להתגרש בישראל ולהינשא שוב בישראל, תצטרכו לעבור הליך בבית הדין הרבני שנקרא "התרת נישואין". זה הליך דומה לסידור גט, שמטרתו לוודא שעל פי ההלכה אין מניעה לגירושין ולהינשא מחדש. בסיום התהליך תקבלו אישור על התרת נישואין, שהוא למעשה המקבילה לתעודת גירושין במקרה זה.

שאלה 5: האם קבלת תעודת גירושין משנה את השם שלי או את הסטטוס במשרד הפנים?

קבלת התעודה עצמה לא משנה אוטומטית את השם שלכם. אם רציתם לחזור לשם נעורים או לשם אחר, זהו הליך נפרד שצריך לבצע במשרד הפנים. לגבי הסטטוס במשרד הפנים, לרוב בית הדין הרבני שולח הודעה למשרד הפנים לאחר סידור הגט, והסטטוס שלכם מתעדכן שם מ"נשוי/נשואה" ל"גרוש/גרושה". כדאי לוודא את זה במשרד הפנים אחרי כמה שבועות כדי להיות בטוחים שהעדכון בוצע.

שאלה 6: האם יש לי מגבלות הלכתיות אחרי קבלת התעודה?

זו שאלה הלכתית מורכבת יותר, אבל בגדול, לגרושה יש מגבלות מסוימות לגבי מי מותר לה להינשא אחרי הגט (למשל, אסור לה להינשא לכהן). לגרוש לרוב אין מגבלות כאלה. חשוב להתייעץ עם רב או עם בית הדין אם יש לכם שאלות ספציפיות בנושא זה לפני שאתם מתכננים חתונה שנייה (אם זה רלוונטי).

שאלה 7: מה ההבדל בין "גירושין" ל"פרוד/ה"?

"פרוד/ה" הוא סטטוס עובדתי, שמשמעותו שבני הזוג אינם חיים יחד. "גרוש/ה" הוא סטטוס משפטי-הלכתי, שמושג רק לאחר קבלת גט בבית הדין הרבני. אפשר להיות פרודים שנים ארוכות מבלי להיות גרושים, ואפשר להיות גרושים גם אם ממשיכים לחיות באותו בית מסיבות כלכליות או אחרות (אם כי זה נדיר ופחות מומלץ). הסטטוס הרשמי במשרד הפנים מתעדכן ל"גרוש/ה" רק לאחר הגט.

ההומור השחור הקטן שבסיטואציה (בלי להיות שחורים!)

בואו נודה בזה.

כל הסיפור הזה של גירושין, גם כשהוא נעשה ברוח טובה, הוא לא בדיוק מסיבת יום הולדת.

אבל אם מסתכלים עליו מהצד, יש בו כמה אלמנטים שיכולים לעורר גיחוך קל.

למשל, הרגע שבו אתם יושבים מול דיינים רבניים, שהתפקיד שלהם הוא לוודא שאתם "לא ראויים" זה לזו (או ההפך), בזמן שאתם רק רוצים את הנייר הקטן שיאפשר לכם להמשיך הלאה בשקט.

או העובדה שצריך לעבור טקס עתיק יומין עם כתב יד על קלף בשביל משהו שבעולם המודרני מרגיש כמו פשוט… להיפרד.

ויש את המבטים של הפקידות בבית הדין, שכבר ראו הכל, ופשוט רוצות שהתהליך יסתיים בצורה יעילה כדי לעבור לתיק הבא.

זה בסדר לצחוק על זה קצת.

זה הופך את הסיטואציה לפחות מאיימת.

וגם מראה שאתם שומרים על פרספקטיבה חיובית.

כי בסוף, גם אם הדרך לנייר ההוא עברה דרך רגעים פחות כיפיים, התעודה עצמה מייצגת סיום של פרק.

וסיום של פרק הוא תמיד התחלה של פרק חדש.

פרק שיש בו פוטנציאל אדיר לדברים טובים, חדשים, ומרגשים.

אז תנשמו עמוק.

תזכרו שהנייר הזה הוא רק אמצעי.

הוא לא מגדיר אתכם.

הוא רק מאפשר לכם לצאת לדרך חדשה, נקייה מבחינה בירוקרטית (טוב, הכי נקייה שאפשר בישראל).

טיפים קטנים (אבל סופר חשובים!) שיעשו לכם את החיים קלים

אחרי כל המידע הזה, הנה כמה נקודות קריטיות ששווה לזכור:

• הסכם גירושין מאושר זה קסם! אם אתם ובני הזוג מצליחים להגיע להסכמות, נסחו הסכם ואישרו אותו. זה מקצר תהליכים בצורה דרמטית ומבטיח לכם מסלול מהיר יחסית לגט ולתעודה.
• עורך דין זה לא מותרות, זה חיוני. במיוחד בתחום הזה. עורך דין טוב שמכיר את בתי הדין הרבניים שווה כל שקל. הוא יחסוך לכם זמן, כאב ראש, ובסופו של דבר, גם כסף ועוגמת נפש.
• היו מוכנים לבירוקרטיה. זה ישראל, וזה קשור למוסדות רשמיים. יהיו טפסים, יהיו המתנות, ויהיו רגעים שתתגעגעו לקופסת הגלידה שלכם. קחו נשימה והיו סבלניים.
• שמרו על עותקים. של כל מסמך שיוצא מבית הדין. הסכם גירושין, החלטות, פרוטוקולים, ובעיקר – תעודת הגירושין עצמה. תמיד טוב שיש עותק בבית, סרוק במחשב, או אפילו אצל עורך הדין.
• התייחסו לזה כתהליך. זה לא קסם שקורה בין לילה. זה לוקח זמן, דורש התארגנות, ולפעמים גם קצת עצבים. אבל זה תהליך עם סוף ידוע מראש (אם שני הצדדים רוצים בכך, או אם בית הדין מחייב).
• זכרו את המטרה החיובית. המטרה היא להגיע למקום שבו אתם פנויים להמשיך הלאה בחיים, לבנות מחדש, ואולי אפילו (בעתיד הרחוק והטוב) להתחתן שוב. התעודה הזו היא רק אבן דרך בדרך לשם.

הנקודות האלה אולי נשמעות פשוטות, אבל הן באמת יכולות לעשות את ההבדל בין תהליך מייגע ומתסכל, לתהליך שפשוט… עוברים אותו.

השלב הסופי: הנייר ביד! מה עכשיו?

אז הנה היא.

תעודת הגירושין שלכם.

הנייר שחתם את הפרק.

נשמתם לרווחה?

קצת התרגשות?

אולי בעיקר תחושת הקלה ענקית?

זה הרגע.

עכשיו, כשהנייר החשוב הזה בידכם, אתם יכולים להרגיש רשמית שזה מאחוריכם.

הסטטוס השתנה.

העתיד פתוח לגמרי.

וכן, אם תרצו, תוכלו גם להינשא שוב בישראל בלי לעבור דרך מסלולי עוקף רבנות מורכבים (לא שהם לא קיימים, אבל היי, אם אפשר בדרך הישרה, למה לא?).

התעודה הזו היא הסמל המעשי לסיום הנישואים ההלכתיים.

שמרו עליה במקום בטוח.

אם תצטרכו אותה בעתיד (למשל, לצורך רישום לנישואין חדשים או הוכחת סטטוס למטרות מסוימות), היא תהיה שם.

ובעיקר, תנו לעצמכם רגע לעכל.

סיימתם פרק משמעותי.

עברתם תהליך בירוקרטי-הלכתי לא פשוט (גם אם עשיתם את זה בקלילות).

ואתם מוכנים להתחיל פרק חדש.

פרק שכולו אתם, הבחירות שלכם, והמסע החדש שלכם.

תעודת הגירושין היא לא הסוף.

היא רק המסמך שמאפשר רשמית את ההתחלה החדשה.

אז מזל טוב על הנייר!

ועוד יותר מזל טוב על הדרך החדשה שפתוחה לפניכם.

תיהנו מהחופש החדש (והבירוקרטי קלות) שלכם!