זכויות נשים בחופשת לידה: הסודות שהמעסיקים לא רוצים שתדעי

מזל טוב! ההריון מתקדם, הבטן גדלה… ופתאום מתחילות לצוץ שאלות. לא רק על הצבע של החדר לתינוק, אלא בעיקר על משהו קצת פחות מרגש ויותר חשוב: העבודה שלכם. מה קורה עכשיו? איך זה משפיע על הקריירה? מה עם הכסף, הפיטורים, הזכויות שלכם?

אם אתם מרגישים שאתם טובעים בים של אינפורמציה מבולגנת ולא ברורה, או פשוט לא יודעים מאיפה להתחיל, אתם בדיוק במקום הנכון. תשכחו מלחפש בכל פינה בגוגל. המאמר הזה נועד לתת לכם את כל התשובות, בצורה הכי מובנת, הכי מקצועית, וכן – גם עם קצת חיוך ושבירת מיתוסים בדרך.

בואו נצלול פנימה, כי יש לכם זכויות, ומגיע לכם לדעת כל פרט עליהן.

אז את בהריון. מברוק! עכשיו בואי נדבר על הדבר היחיד שמעסיק ישראלי לפעמים חושב עליו לפני 'איך מזל טוב' – 'רגע, היא הולכת לחופשת לידה?'

בדיוק. הריון הוא לא רק מסע פיזי ורגשי, אלא גם מסע ביורוקרטי ומשפטי קטן. ולמה זה חשוב? כי הידע הוא הכוח שלכן. לדעת מה מותר ומה אסור, מה מגיע לכן ומתי, זה ההבדל בין לעבור את התקופה הזו בראש שקט יחסית (עד כמה שאפשר עם קטנצ'יק חדש בבית) לבין להתמודד עם לחצים מיותרים ופגיעה בזכויות.

נתחיל בבסיס.

חוק עבודת נשים: המנדט שלך לשקט

המסמך החשוב ביותר בעניין הזה הוא חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954. כן, הוא קצת מיושן, אבל הוא הבסיס להכל. החוק הזה (יחד עם תקנות ופסיקות בתי הדין לעבודה) הוא זה שמגן עליך מרגע שנודע על ההריון, דרך חופשת הלידה, וגם כשתחזרי לעבודה.

מה הוא בעצם אומר? בגדול: אסור לפטר אותך בגלל שאת בהריון, יולדת, או נמצאת בחופשת לידה או בחל"ת שאחריה. נקודה. זה הכלל.

אבל כמו תמיד בחיים ובחוק, יש קצת אותיות קטנות. ועל זה נדבר עכשיו.

הבייבי מתפתח בפנים, הזכויות מתפתחות בחוץ: לפני חופשת הלידה

הרגע הזה שבו את מודיעה למעסיק על ההריון הוא רגע משמעותי. חשוב לדעת מה מותר ומה אסור לקרות מרגע ההודעה ואילך.

הודעה על הריון? חסינות מיידית? לא בדיוק

החוק קובע הגנה מפני פיטורים מיום הודעת העובדת למעסיק על הריונה. אבל יש מלכוד קטן, ישראלי כזה: אם לא הודעת, המעסיק לא אמור "לנחש" (אלא אם זה ממש ברור לעין, אבל אל תבנו על זה). לכן, ברגע שנודע לך על ההריון ואת מתחילה לחשוב איך להשתלב בשוק העבודה עם תינוק, מומלץ להודיע למעסיק. עדיף בכתב, עם אישור קבלה.

מרגע ההודעה, מתחילה תקופת ההגנה המשמעותית.

איסור פיטורים בזמן הריון: המגן האולטימטיבי?

כן, במידה רבה. מרגע ההודעה על ההריון, אסור לפטר עובדת במהלך ההריון, אלא אם התקבל היתר מיוחד לכך ממשרד הכלכלה והתעשייה (או בשמו הקודם: משרד התמ"ת).

וזה לא רק פיטורים רשמיים. אסור גם לפגוע בתנאי העבודה או בהיקף המשרה במהלך ההריון בגלל ההריון.

מתי כן אפשר לפטר בהיתר? אם הפיטורים לא קשורים כלל להריון. למשל, אם מדובר בצמצומים רוחביים בחברה, או אם העובדת ביצעה עבירת משמעת חמורה שאין לה קשר להריון. אבל קבלת היתר כזה היא לא עניין פשוט. משרד הכלכלה בודק בקפידה רבה כל בקשה כזו, והמעסיק צריך להוכיח מעל לכל ספק שההריון לא שיחק שום תפקיד בהחלטה. וזה קשה.

כמה ותק צריך כדי שההגנה הזו תחול?

זו שאלה מצוינת, ויש בה בלבול. ההגנה המוחלטת הזו, שמצריכה היתר מיוחד משר הכלכלה, חלה רק על עובדות עם ותק של שישה חודשים ומעלה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.

מה קורה אם הוותק פחות משישה חודשים? גם אז, עדיין אסור לפטר בגלל ההריון. אבל הנטל המשפטי קצת שונה. המעסיק עדיין צריך להוכיח שהפיטורים לא קשורים להריון, אבל הוא לא חייב היתר משרד הכלכלה.

השורה התחתונה? בשני המקרים אסור לפטר בגלל ההריון. ההבדל הוא בתהליך ובמידת ההגנה הפורמלית.

חופשת לידה: הזמן שלך (והכסף שלך)

אוקיי, הבטן כבר ענקית, תאריך הלידה מתקרב. הגיע הזמן לדבר על חופשת הלידה עצמה. כמה זמן? מי משלם? מה קורה לזכויות האחרות?

כמה זמן מותר להיעדר?

חופשת הלידה "הרגילה", שבה מובטח לכן מקום עבודה לחזור אליו, היא באורך של 26 שבועות (כחצי שנה). מתוכם, רק חלק קטן מזכה בדמי לידה מביטוח לאומי (מיד נגיע לזה).

מתי מתחילה חופשת הלידה? עד 6 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער, לפי בחירת העובדת. החלק העיקרי של החופשה חייב להיות לאחר הלידה.

חשוב לדעת: הזכות להיעדר 26 שבועות קיימת רק אם יש לכן ותק של 12 חודשים ומעלה אצל המעסיק. אם הוותק הוא 6-12 חודשים, הזכות היא ל-15 שבועות היעדרות. פחות מ-6 חודשים? הזכות היא ל-14 שבועות בלבד.

אבל היי! יש גם אופציה לחופשת לידה ארוכה יותר! אפשר להאריך את חופשת הלידה עד שנה מיום הלידה, אם יש לכן ותק של שנה לפחות. החלק שמעבר ל-26 השבועות נקרא "חופשה ללא תשלום לצורך טיפול בילד" (חל"ת). המעסיק חייב לאשר אותה אם את עומדת בתנאי הוותק. בתקופת החל"ת הזו את לא צוברת זכויות סוציאליות (ימי חופשה, מחלה, פנסיה) דרך המעסיק, והוא גם לא משלם משכורת (ברור). אבל מקום העבודה נשמר.

דמי לידה: הכסף מגיע מביטוח לאומי

אחד הדברים הכי חשובים בתקופת חופשת הלידה הוא התשלום. הוא לא מגיע מהמעסיק, אלא מהמוסד לביטוח לאומי. קוראים לזה "דמי לידה".

כמה זמן מקבלים דמי לידה? זה תלוי בוותק ובהכנסות:

• דמי לידה מלאים: למי שעבדה ושולמו בעדה דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 שקדמו ליום הקובע (תחילת חופשת הלידה), או 12 חודשים מתוך 22. הזכאות היא ל15 שבועות דמי לידה.
• דמי לידה חלקיים: למי שעבדה ושולמו בעדה דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 שקדמו ליום הקובע. הזכאות היא ל8 שבועות דמי לידה.

גובה דמי הלידה מחושב לפי השכר הממוצע של העובדת בתקופה שקדמה ללידה. יש תקרה לדמי הלידה היומיים, שמתעדכנת מדי פעם.

מי שזכאית לדמי לידה רק ל-8 שבועות, עדיין זכאית להיעדר מהעבודה לתקופה הארוכה יותר (14, 15 או 26 שבועות, לפי הוותק), רק שהחלק שמעבר ל-8 שבועות הוא ללא תשלום (מביטוח לאומי או מהמעסיק).

הערה חשובה: יש נשים שעובדות בשתי עבודות או יותר. במקרים מסוימים, ההכנסות מכל העבודות נלקחות בחשבון לצורך חישוב דמי הלידה.

מה קורה לפנסיה, לימי החופשה, לדמי מחלה בזמן חופשת הלידה?

במהלך תקופת הזכאות לדמי לידה (אותם 8 או 15 שבועות), המעסיק עדיין חייב להמשיך ולהפריש עבורכם לפנסיה ולקופת גמל (אם קיימת). ההפרשות הן לפי השכר הרגיל כאילו לא יצאתן לחופשת לידה. אתן מצידכן צריכות להמשיך להפריש את החלק שלכן (בדרך כלל מקזזים לכן את זה מדמי הלידה דרך הביטוח הלאומי, או שתצטרכו לשלם ישירות). זו נקודה קריטית! הרבה נשים מגלים רק מאוחר יותר שההפרשות הופסקו בניגוד לחוק.

לגבי ימי חופשה ומחלה: הזכאות לצבירת ימים אלו מוקפאת לתקופת חופשת הלידה. אתן לא צוברות ימים חדשים בתקופה זו. הזכויות האלה יחזרו לצבירה כרגיל כשתחזרו לעבודה.

הקאמבק הגדול: חזרה לעבודה אחרי חופשת לידה

החופשה נגמרה (או שממשיכים לחל"ת, אבל בואו נדבר על החזרה). מה קורה עכשיו?

אותה עבודה, אותם תנאים? בדרך כלל כן

החוק אומר שעל המעסיק להחזיר עובדת שחזרה מחופשת לידה או חל"ת לאותו תפקיד או לתפקיד דומה, בתנאי עבודה שלא יפחתו מאלה שהיו לה לפני שיצאה לחופשה. זה אומר אותו שכר, אותה היקף משרה, בדרך כלל גם אותן סמכויות פחות או יותר.

אסור למעסיק "לשדרג" לכן את התפקיד לתפקיד זוטר יותר או בתנאים פחות טובים בגלל הלידה או ההיעדרות.

שעת הנקה / שעת הורות: הזכות לשעה אחת פחות (בשכר מלא!)

אחת הזכויות השוות והחשובות אחרי הלידה (או האימוץ, או קבלת ילד למשמורת) היא הזכות להיעדר שעה אחת ביום מהעבודה על חשבון המעסיק וללא ניכוי מהשכר. קוראים לזה "שעת הנקה" או "שעת הורות".

מי זכאית לזה? עובדת (או עובד, במקרים מסוימים שהחוק מגדיר) שעבדה במשרה מלאה (כפי שהוגדרה אצלה במקום העבודה) ולה ותק של שנה לפחות אצל המעסיק. הזכות הזו תקפה למשך ארבעה חודשים מיום החזרה לעבודה לאחר חופשת הלידה (כלומר, ארבעה חודשים מהיום שבו הסתיימה חופשת הלידה בת ה-26 שבועות או החל"ת, אם יצאתן לחל"ת). אם חזרתן לפני תום 26 השבועות, ארבעת החודשים נספרים מיום הלידה.

מה עושים עם השעה הזו? לוקחים אותה מתי שנוח, בתיאום עם המעסיק, ומשתמשים בה למה שרוצים – ללכת הביתה מוקדם, להגיע שעה מאוחר יותר, או אפילו לצאת באמצע היום. זה לא חייב להיות קשור להנקה בפועל!

הגנה מפיטורים אחרי חופשת לידה: כרטיס ביטוח ל-60 יום

גם אחרי שחזרתן מהחופשה, יש לכן תקופת הגנה משמעותית. אסור לפטר עובדת שחזרה מחופשת לידה (או חל"ת) במשך 60 ימים מיום חזרתה לעבודה. גם פה, אלא אם כן התקבל היתר מיוחד ממשרד הכלכלה.

היתר כזה יינתן רק אם הפיטורים אינם קשורים כלל וכלל לחופשת הלידה, להריון, או לטיפול בילד. שוב, משרד הכלכלה מאוד קפדן בעניינים האלה, והמעסיק יצטרך להוכיח שקרו דברים קיצוניים ושלא היה מנוס מפיטורים, ושהסיבה לא קשורה בשום אופן לכל מה שקרה בשנה האחרונה.

חשוב: ההגנה ל-60 יום חלה על מי שהייתה בחופשת לידה באורך של 14 שבועות לפחות.

שאלות שוודאי עולות לכם בראש (או למישהו שאתם מכירים)

7 דברים קטנים ששווה לדעת (כי החוק קצת טריקי לפעמים)

בואו נענה על כמה שאלות נפוצות, בקטנה ובזריזות:

ש1: הודיעו לי שמעסיקים עובד/ת מחליפ/ה לתקופת חופשת הלידה שלי. זה אומר שהמקום שלי לא מובטח?

ת1: לא! מעסיקים רשאים, ולפעמים אף חייבים, לגייס עובד/ת מחליפ/ה. אבל מקומך מובטח לחלוטין בתום חופשת הלידה (בתנאי שהיית בחופשת לידה באורך המזכה, כאמור). העובד/ת המחליפ/ה יודע/ת מראש שמדובר בהחלפה זמנית.

ש2: מה קורה אם חזרתי מחופשת לידה ורוצים להחזיר אותי לתפקיד אחר, פחות טוב?

ת2: זו פגיעה אסורה בתנאי העבודה והזכות שלך לחזור לאותו תפקיד או דומה לו בתנאים שווים. יש לפנות למעסיק ולהבהיר את הדברים, ואם לא מסתדר, לשקול פנייה לייעוץ משפטי או לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

ש3: האם המעסיק יכול לבקש ממני לחזור לעבודה לפני סוף חופשת הלידה (26 שבועות)?

ת3: לא! חופשת הלידה היא זכותך. את יכולה לבחור לחזור מוקדם יותר (למשל אחרי 15 שבועות הזכאות לדמי לידה), אבל המעסיק לא יכול לכפות עלייך זאת.

ש4: אם ילדתי תאומים, אני זכאית לחופשת לידה ארוכה יותר? דמי לידה כפולים?

ת4: מזל טוב כפול! כן, חופשת הלידה וגם תקופת הזכאות לדמי לידה מתארכות במקרה של לידת תאומים (או יותר). יש לבדוק את ההנחיות המדויקות בביטוח לאומי ובחוק.

ש5: האם בזמן חופשת הלידה אני ממשיכה לצבור ותק במקום העבודה?

ת5: כן! תקופת חופשת הלידה (עד 26 שבועות) נחשבת לוותק לכל דבר ועניין לעניין פיצויי פיטורים וזכויות נוספות התלויות בוותק. תקופת החל"ת שאחריה (אם יצאת אליה) בדרך כלל לא נחשבת לוותק, למעט מקרים חריגים (למשל, אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי).

ש6: מה אם המעסיק אומר שאין לו עבודה בשבילי כשאני חוזרת?

ת6: זו עילה לתביעה. החוק מחייב אותו להחזיר אותך. אם הוא טוען שאין תפקיד, זה בדרך כלל נחשב כפיטורים שלא כדין בתקופת ההגנה, ויכול לזכות אותך בפיצויים גבוהים.

ש7: אני פרילנסרית/עצמאית. יש לי זכויות בחופשת לידה?

ת7: לעצמאיות יש זכאות לדמי לידה מביטוח לאומי, בכפוף לתשלום סדיר של דמי ביטוח לאומי וצבירת תקופת אכשרה דומה לעובדות שכירות. אין כמובן "מעסיק" שאוסר עליו לפטר או שצריך לחזור אליו, אבל כן יש זכאות לתמיכה כספית בתקופה הזו.

לסיכום (כי חייבים לסיים מתישהו…)

אז הנה זה, בקצרה (יחסית): ההריון והלידה מביאים איתם חבילה שלמה של זכויות שמטרתן להגן עלייך, לאפשר לך להקדיש את הזמן לילד החדש, ולדעת שיש לך למה לחזור.

החוקים בישראל בתחום הזה הם די מגנים, ולמעסיקים אסור לפגוע בכן או לפטרכן בגלל ההריון או הלידה. נקודה.

דעו את הזכויות שלכן, אל תתביישו לעמוד עליהן (בנימוס ובאסרטיביות), ואם יש ספק או שהדברים לא מתנהלים כפי שצריך, אל תהססו לפנות לקבלת ייעוץ. יש לכן עם מי לדבר ויש מנגנונים לאכיפת הזכויות.

תקופת ההריון והאימהות המוקדמת היא מאתגרת בפני עצמה. שההתמודדות עם מקום העבודה לא תוסיף לכן עוד כאב ראש מיותר. מגיע לכן לעבור אותה בראש שקט, ולהתמקד במה שבאמת חשוב: הנס הקטן שלכן.

שיהיה המון מזל טוב, וברוכות הבאות למסע המדהים הזה!