פיצויים על לשון הרע בוואטסאפ: כך תקבלו אלפי שקלים

חשבתם שוואטסאפ זה רק לממים של חתולים ועדכונים מהדודה? תחשבו שוב.

המרחב הדיגיטלי הזה, שהפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, הוא גם זירה פוטנציאלית לוהטת ל… ובכן, הוצאת דיבה.

כן, כן, אותן הודעות תמימות לכאורה בקבוצה של הוועד, החברים מהצבא או אפילו המשפחה, יכולות להפוך בן רגע לבסיס לתביעת לשון הרע עסיסית.

נשמע מופרך? מפתיע? אולי אפילו קצת מצחיק?

אז זהו, שזה ממש לא מצחיק כשאתם בצד הנפגע.

במאמר הזה נצלול לעומק העולם המרתק (והקצת מורכב, בואו נודה) של פיצויים על לשון הרע בוואטסאפ.

נגלה מה החוק אומר, איך מוכיחים דבר כזה, כמה כסף אפשר (אולי) לקבל, ומה כדאי לעשות אם מצאתם את עצמכם בעיצומה של סערה דיגיטלית.

אז שימו את הטלפון על שקט (אלא אם אתם מתעדים ראיות, כמובן), הכינו קפה, ובואו נצא לדרך.

כי בסוף המאמר הזה, אתם תבינו בדיוק איפה עובר הגבול בין בדיחה לא מוצלחת לעילה לתביעה, ולא תצטרכו לחפש תשובות במקומות אחרים.

אותה הודעה קטנה בוואטסאפ? זה יכול לעלות לכם ביוקר

אז מה הסיפור עם וואטסאפ ולשון הרע? האם באמת אפשר לתבוע?

הפלטפורמה ששינתה הכל – לטוב ולרע?

וואטסאפ שינתה את הדרך בה אנחנו מתקשרים.

זה מהיר, זה מיידי, זה קבוצתי (ולפעמים המוני).

מה שהיה פעם שיחת מסדרון או רכילות במטבחון, מקבל פתאום תיעוד דיגיטלי שנשאר לנצח (או לפחות עד שמישהו מוחק).

הקבוצות בוואטסאפ, בין אם הן קטנות או ענקיות, הפכו למעין "כיכר עיר" מודרנית.

מקום מפגש וירטואלי שבו דעות, תמונות, בדיחות וכן, גם השמצות, מתרוצצות במהירות האור.

הקלילות הבלתי נסבלת של השיתוף – לחיצת כפתור אחת וההודעה עפה הלאה – הופכת את הפלטפורמה הזו לכר פורה במיוחד להפצת לשון הרע.

אבל מה זה בכלל "לשון הרע" מבחינה משפטית?

ובכן, חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, הוא החבר הרלוונטי שלנו כאן.

בגדול, כדי שמשהו ייחשב ללשון הרע, צריכים להתקיים כמה תנאים בסיסיים:

• פרסום: האמירה הפוגענית צריכה להגיע לאדם אחד לפחות, מלבד הנפגע עצמו.
• תוכן משמיץ: האמירה צריכה להיות כזו שעלולה להשפיל, לבזות, לפגוע במשרה או בעסק, או לעשות את הנפגע מטרה לשנאה או ללעג.
• פוטנציאל נזק: לא תמיד חייבים להוכיח נזק ממשי, אבל צריך להראות שהאמירה *עלולה* לגרום נזק.

והשאלה הגדולה היא: איך כל זה מתחבר להודעות התמימות (או לא כל כך תמימות) בוואטסאפ?

הוצאת דיבה בוואטסאפ: איך מוכיחים את זה בכלל? זה לא כמו לצעוק בשוק!

מה נחשב "פרסום" בוואטסאפ? האם קבוצה קטנה זה מספיק?

זוכרים את דרישת ה"פרסום"? כאן העניינים בוואטסאפ יכולים להסתבך קצת.

הרי לא מדובר בעיתון או בשידור טלוויזיה.

אז מתי הודעה בוואטסאפ נחשבת ככזו ש"פורסמה"?

הפסיקה והחוק מתייחסים לכך:

• קבוצה גדולה: אם שלחתם הודעה משמיצה לקבוצת וואטסאפ עם עשרות או מאות חברים (כמו קבוצת דיירים, קבוצת עבודה גדולה), די ברור שזה עונה על דרישת הפרסום. ההודעה הגיעה לאנשים רבים מלבד הנפגע.
• קבוצה קטנה וסגורה: כאן זה קצת יותר אפור. אם מדובר בקבוצה של 3-4 חברים קרובים מאוד? בית המשפט עשוי לבחון את נסיבות העניין. האם היה ברור שהדברים יישארו בתוך הקבוצה? מה היה אופי השיח? ייתכן ובמקרים מסוימים זה לא ייחשב פרסום, אך בהחלט לא כדאי לבנות על זה.
• הודעה פרטית (אחד על אחד): ככלל, הודעה פרטית שנשלחת רק לנפגע עצמו אינה מהווה "פרסום" לפי החוק. הבעיה מתחילה אם אתם שולחים את ההודעה הזו גם לאדם שלישי, או אם הנמען המקורי מעביר אותה הלאה (ואתם יכולתם לצפות זאת).
• צילום מסך שהופץ: אה, הקלאסיקה. צילמתם הודעה פוגענית משיחה פרטית או מקבוצה קטנה, והפצתם אותה בקבוצה גדולה אחרת או ברשת חברתית? ברכותינו, זה בהחלט יכול להיחשב "פרסום" חדש ונפרד, ועשוי להקים עילת תביעה נגדכם.

בשורה התחתונה: אל תניחו שוואטסאפ הוא מרחב "פרטי" לחלוטין. ברגע שההודעה יוצאת מהמכשיר שלכם לאחרים, אתם עלולים להיות חשופים.

"סתם אמרתי דעתי" – האם כל קללה היא לשון הרע?

לא כל אמירה לא נעימה, ביקורתית או אפילו גסה היא בהכרח לשון הרע.

החוק מכיר בזכות לחופש הביטוי, וגם בהגנות מסוימות.

אז מתי זו "דעה לגיטימית" ומתי זו "הוצאת דיבה"?

בית המשפט יבחן את ההקשר ואת המשמעות הסבירה של הדברים.

האם מדובר בביקורת עניינית (גם אם חריפה) על התנהלות, או בהטחת האשמות עובדתיות שקריות ופוגעניות?

האם זו הבעת דעה כללית ("לדעתי השירות היה גרוע") או קביעת עובדה משמיצה ("הוא גנב כסף מהקופה")?

גם אם נאמרו דברים קשים, ישנן הגנות אפשריות:

• הגנת "אמת דיברתי" (פרסום אמת): אם תוכלו להוכיח שהדבר שפרסמתם היה אמת, ושיש בו עניין ציבורי – אתם מוגנים. שימו לב: צריך להוכיח גם אמת וגם עניין ציבורי. זה לא תמיד פשוט, במיוחד בוואטסאפ.
• הגנת "תום הלב": זו הגנה רחבה יותר, עם מספר "תתי-סעיפים". למשל, אם הפרסום נעשה בתום לב כדי להגן על עניין אישי כשר שלכם, או אם הבעתם דעה על התנהגות של איש ציבור, או במסגרת יחסי עבודה מסוימים. המפתח כאן הוא להוכיח שלא פעלתם מתוך כוונה זדונית לפגוע, ושהפרסום לא חרג מתחום הסביר.

חשוב להדגיש: הכוונה לפגוע לא תמיד רלוונטית *לעצם קיום* לשון הרע, אבל היא בהחלט יכולה להשפיע על גובה הפיצוי ועל היכולת להשתמש בהגנת תום הלב.

בקיצור, לחשוב פעמיים (או שלוש) לפני שלוחצים "שלח" על הודעה עצבנית. זה יכול לחסוך הרבה כאב ראש וכסף.

---

אוקיי, הוכחתי לשון הרע בוואטסאפ. כמה כסף אפשר לקבל? (ספוילר: זה לא תמיד מיליונים)

פיצוי ללא הוכחת נזק: הקסם של סעיף 7א'

כאן מגיע אחד הסעיפים המעניינים והחשובים בחוק איסור לשון הרע, במיוחד בהקשר הדיגיטלי.

סעיף 7א לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק.

מה זה אומר?

זה אומר שגם אם אתם לא יכולים להוכיח באופן מדויק שפוטרתם מהעבודה, שהלקוחות נטשו אתכם או ששקעתם בדיכאון קליני בגלל אותה הודעה משמיצה בוואטסאפ – עדיין תוכלו לקבל פיצוי כספי משמעותי.

נכון להיום (הסכומים מתעדכנים מדי פעם), התקרה לפיצוי ללא הוכחת נזק עומדת על כ-70,000 ש"ח (פלוס מינוס, תלוי הצמדה).

ואם זה לא מספיק, החוק קובע שאם הנפגע יוכיח שהלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, בית המשפט רשאי לחייב את הפוגע בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום כפול, כלומר עד כ-140,000 ש"ח!

הסעיף הזה הוא קריטי בתביעות וואטסאפ, כי לעיתים קרובות קשה לכמת את הנזק הממשי שנגרם מפרסום בקבוצה סגורה יחסית, גם אם הפגיעה ברורה.

זה לא אומר שתמיד מקבלים את הסכום המקסימלי, כמובן. בית המשפט ישקול את כל נסיבות המקרה.

ומה אם נגרם נזק אמיתי? איך מחשבים את זה?

אם אתם כן יכולים להוכיח שנגרם לכם נזק ממשי כתוצאה מהפרסום בוואטסאפ, אתם יכולים לתבוע פיצויים "רגילים" (פיצויים נזיקיים), בנוסף או במקום הפיצוי ללא הוכחת נזק.

איזה נזקים אפשר להוכיח?

• נזק כלכלי: אובדן הכנסה, פיטורין, ביטול עסקאות, פגיעה במוניטין העסקי. כאן תצטרכו להציג ראיות קונקרטיות כמו תלושי שכר, דוחות כספיים, עדויות של לקוחות או שותפים עסקיים.
• נזק לשם הטוב ולמוניטין: זה נזק קצת יותר "ערטילאי", אבל בהחלט בר פיצוי. איך הרגשתם כשאנשים בקבוצה קראו את ההשמצות? איך זה השפיע על המעמד החברתי או המקצועי שלכם? עדויות שלכם ושל אחרים יכולות לעזור.
• עוגמת נפש וסבל רגשי: הוכחת נזק נפשי דורשת בדרך כלל חוות דעת של מומחה (פסיכולוג או פסיכיאטר), אך גם ללא חוות דעת, בית המשפט יכול להתרשם מהסבל שנגרם לכם ולפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה.

מה משפיע על גובה הפיצוי (בין אם עם הוכחת נזק או בלי)?

• חומרת הביטויים: קללות עסיסיות או האשמות חמורות בפלילים? יש הבדל.
• היקף הפרסום: האם ההודעה נשלחה לקבוצה של 5 אנשים או 500? האם היא הועברה הלאה?
• מעמד הצדדים: האם הנפגע הוא איש ציבור? האם הפוגע הוא אדם בעל השפעה?
• התנהגות הפוגע לאחר הפרסום: האם התנצל? הסיר את הפרסום? או המשיך להשמיץ?
• התנהגות הנפגע: האם "תרם" לסיטואציה? האם הגיב בצורה מידתית?

כפי שאתם רואים, אין נוסחת קסם. כל מקרה נבחן לגופו.

---

שאלות ש(אולי) רציתם לשאול על לשון הרע בוואטסאפ, ולא העזתם:

שאלה: האם הודעה קולית בוואטסאפ יכולה להיות לשון הרע?

תשובה: בהחלט. החוק לא מבדיל בין מילה כתובה למילה מדוברת. אם התוכן פוגעני ועומד בתנאי החוק (פרסום, תוכן משמיץ וכו'), זה לשון הרע לכל דבר ועניין. רק צריך לתמלל את ההודעה הקולית כדי להציג אותה כראיה.

שאלה: מה לגבי אימוג'י או סטיקר פוגעני?

תשובה: זה כבר יותר מורכב ותלוי הקשר. אימוג'י בודד כנראה לא יספיק, אבל רצף אימוג'ים (למשל, פרצוף מקיא ליד שם של מישהו) או סטיקר עם מסר ברור ופוגעני בהחלט יכולים להיחשב לשון הרע. בית המשפט יבחן את המשמעות שהאדם הסביר היה מייחס להם באותו ההקשר הספציפי של השיחה.

שאלה: האם מנהל קבוצת וואטסאפ אחראי ללשון הרע שפורסם בה על ידי חבר אחר?

תשובה: שאלה מצוינת ומורכבת שהפסיקה עדיין מתמודדת איתה. ככלל, האחריות העיקרית והישירה היא על מי שכתב ופרסם את הדברים הפוגעניים. עם זאת, במקרים מסוימים ודי נדירים, אם הוכח שמנהל הקבוצה היה מודע לפרסום הפוגעני בזמן אמת, יכול היה למנוע אותו או להסירו בקלות (למשל, למחוק את ההודעה או להוציא את המפרסם מהקבוצה) ולא עשה זאת – ייתכן ותוטל עליו אחריות מסוימת, או לפחות זה ייחשב כשיקול נגדו. זה לא אוטומטי ודורש נסיבות מיוחדות.

שאלה: האם אפשר לתבוע על לשון הרע שהופץ בקבוצה משפחתית?

תשובה: טכנית, כן. החוק לא מבדיל בין קבוצת עבודה לקבוצת משפחה. לשון הרע הוא לשון הרע. אבל פרקטית, בתי המשפט עשויים לראות בשיח משפחתי אינטימי כמרחב פחות "ציבורי" או "רשמי", ועשויים להיות סלחניים יותר בבחינת ההקשר או לפסוק פיצוי נמוך יותר, אם בכלל. בנוסף, לפני שרצים לתבוע את בן הדוד, כדאי לשקול היטב את ההשלכות המשפחתיות והאישיות מרחיקות הלכת של צעד כזה.

שאלה: מחקתי את ההודעה הפוגענית מיד אחרי ששלחתי. האם זה מציל אותי?

תשובה: מחיקת ההודעה (במיוחד אם השתמשתם באופציית "מחק אצל כולם") עשויה לעזור בהקטנת הנזק הפוטנציאלי, ואולי גם להראות סוג של חרטה או ניסיון לתקן, מה שיכול להשפיע על שיקולי בית המשפט לגבי תום הלב או גובה הפיצוי. אבל, זה לא מבטל את עצם הפרסום אם ההודעה כבר נקראה על ידי מישהו או צולמה לפני המחיקה. הפעולה המשפטית המשמעותית היא עצם הפרסום הראשוני. המחיקה היא לכל היותר ניסיון להקטין נזקים.

שאלה: האם העובדה שההודעה נכתבה בלהט ויכוח משנה משהו?

תשובה: זה יכול להיות רלוונטי להגנת תום הלב או לגובה הפיצוי. בית המשפט מבין שאנשים לפעמים אומרים דברים בעידנא דריתחא. אם ניתן להראות שהדברים נאמרו כחלק מוויכוח סוער ורגשי, ולא כהשמצה מחושבת וזדונית, ייתכן שבית המשפט יתחשב בכך. עם זאת, זה לא מהווה "פטור" אוטומטי מאחריות. גם בוויכוח יש גבולות למה שמותר להגיד.

שאלה: מה לגבי סטטוס וואטסאפ פוגעני?

תשובה: בהחלט יכול להוות לשון הרע. סטטוס וואטסאפ גלוי בדרך כלל לכל אנשי הקשר (או לחלקם, לפי הגדרות הפרטיות), ולכן עונה בקלות על דרישת הפרסום. אם התוכן שלו פוגעני ומשמיץ, דינו כדין הודעה בקבוצה.

---

רגע לפני שרצים לבית המשפט: מה כדאי לעשות (ומה ממש לא)?

שלב 1: נשמו עמוק ותיעוד, תיעוד, תיעוד!

קראתם הודעה בוואטסאפ שגרמה לכם לרצות לשבור את הטלפון? הצעד הראשון הוא… לא לשבור את הטלפון.

הצעד הראשון הוא לנשום עמוק ולתעד.

איך מתעדים?

• צילומי מסך: צלמו את ההודעה הפוגענית, וחשוב מאוד – ודאו שרואים בתמונה את שם הקבוצה (או איש הקשר), את התאריך והשעה של ההודעה. צלמו גם את רשימת המשתתפים בקבוצה אם אפשר.
• שמירת היסטוריית צ'אט: גבו את השיחה הרלוונטית. וואטסאפ מאפשרת לייצא צ'אטים.
• זיהוי עדים פוטנציאליים: מי עוד היה בקבוצה וראה את ההודעה? האם מישהו הגיב לה?

ומה לא לעשות? אל תיגררו למלחמת התשה והשמצות הדדית באותה קבוצה. זה רק יחליש את התיק שלכם ועלול לסבך אתכם בתביעה נגדית. שמרו על איפוק (עד כמה שאפשר).

שלב 2: מכתב התראה – האם זה חובה והאם זה עובד?

לפני שאתם מגישים תביעה, ברוב המקרים כדאי (ולפעמים אף נדרש, תלוי בנסיבות) לשלוח לפוגע מכתב התראה רשמי מעורך דין.

מה המטרה של מכתב כזה?

• לדרוש את הסרת הפרסום הפוגעני (אם הוא עדיין קיים).
• לדרוש פרסום התנצלות.
• לדרוש פיצוי כספי כדי להימנע מהליך משפטי.

האם זה עובד? לפעמים כן. יש אנשים שמתעשתים כשהם מקבלים מכתב מעורך דין ומבינים שהעסק רציני. הם עשויים להתנצל ולשלם פיצוי מסוים כדי "לסגור את הסיפור".

לפעמים זה לא עובד, ואף גורם לצד השני "להתחפר בעמדה" או להגיב באיומים משלו.

מכתב התראה הוא לא חובה חוקית כתנאי להגשת תביעה בלשון הרע, אבל הוא בהחלט צעד מקובל ונכון ברוב המקרים, וגם יכול להעיד על תום הלב שלכם אם תגיעו לבית המשפט.

שלב 3: לחשוב פעמיים – עלות מול תועלת

הגשת תביעה זה לא פיקניק. זה כרוך בעלויות לא מבוטלות:

• שכר טרחת עורך דין: יכול להגיע לאלפי ואף עשרות אלפי שקלים, תלוי במורכבות התיק.
• אגרות בית משפט.
• זמן ואנרגיה נפשית: התעסקות בתביעה יכולה להיות מתישה ושואבת.

חשוב גם לזכור שתוצאת המשפט אף פעם לא מובטחת ב-100%. גם אם אתם בטוחים בצדקתכם, תמיד יש סיכונים.

לפני שאתם "הולכים על כל הקופה", שאלו את עצמכם בכנות:

• האם הפגיעה באמת מצדיקה הליך משפטי ארוך ויקר?
• האם יש סיכוי ריאלי לקבל פיצוי שיכסה את ההוצאות וישאיר אתכם עם משהו ביד?
• האם יש סיכון שפרסום התביעה עצמה יגרום לי יותר נזק תדמיתי ("אפקט סטרייסנד")?
• האם ניסיתם דרכים אחרות לפתרון הסכסוך, כמו גישור?

לפעמים, עדיף לספוג את העלבון (גם אם זה קשה) ולהמשיך הלאה, מאשר להיכנס למערבולת משפטית שסופה מי ישורנו.

---

אז כן, הודעות בוואטסאפ הן לא סתם מילים באוויר הדיגיטלי.

יש להן משמעות, יש להן תיעוד, ויכולות להיות להן השלכות משפטיות וכספיות.

חוק איסור לשון הרע בהחלט חל גם על המרחב הזה, וניתן לקבל פיצויים על פגיעות שנגרמו בו.

הוכחת התביעה דורשת תשומת לב לפרטים – מה נאמר, למי נאמר (דרישת הפרסום), מה היה ההקשר, והאם ניתן להוכיח נזק או לפחות את הכוונה לפגוע.

הפיצוי ללא הוכחת נזק הוא כלי חשוב בארסנל של הנפגעים, אך גובה הפיצוי תלוי תמיד בנסיבות הספציפיות.

לפני שרצים לתבוע, חשוב לתעד הכל בקפידה, לשקול שליחת מכתב התראה, ולהעריך בכנות את יחס העלות-תועלת של ההליך המשפטי.

והמסקנה החשובה ביותר? תחשבו לפני שאתם כותבים.

המקלדת יכולה להיות חברה טובה, אבל לפעמים גם אויב מר.

היו מודעים לכוחן של המילים, גם כשהן נכתבות על מסך קטן באפליקציה ירוקה.

ואם נפגעתם או אתם חוששים שתבעו אתכם – הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום לשון הרע. הוא יוכל לתת לכם את התמונה המלאה והמותאמת אישית למצבכם.

שמרו על שיח מכבד, גם (ובמיוחד) בוואטסאפ!