דמיינו רגע את הסיטואציה: מישהו מחפש את השם שלכם בגוגל. אולי מעסיק פוטנציאלי, לקוח חדש, בן זוג לדייט ראשון, או סתם השכנה הסקרנית מלמטה. התוצאות עולות על המסך, ובום! מכה מתחת לחגורה. פוסט ישן ומביך, תגובה נרגזת מפורום נידח, אזכור בהקשר שלא הייתם רוצים לזכור, או גרוע מזה – מידע שקרי ומכפיש שפשוט הורס לכם את השם הטוב שבניתם כל כך קשה.
פתאום כל העולם מתהפך. הפוסט הזה, שאתם אולי בקושי זוכרים, הופך לכרטיס הביקור הדיגיטלי שלכם. הוא קופץ למעלה בתוצאות החיפוש, והוא הדבר הראשון שאנשים רואים. ההשפעה? הרסנית. הזדמנויות עבודה מתפספסות, עסקאות נופלות, מערכות יחסים מתחילות ברגל שמאל, ובאופן כללי, החיים הופכים קצת יותר… מורכבים.
אבל רגע לפני שאתם נכנסים לפאניקה, שורפים את המחשב ומחליפים את השם שלכם לתני ענק, בואו ניקח נשימה עמוקה. נכון, האינטרנט הוא ג'ונגל, וגוגל היא השער הראשי אליו. אבל זה לא אומר שאתם חסרי אונים מול תוכן שלא משרת אתכם, בלשון המעטה. יש מה לעשות. והרבה.
המאמר הזה נועד לשים סוף לבלבול, לחשוף את המיתוסים, ולהעניק לכם את כל הידע המקצועי והפרקטי שאתם צריכים כדי להתמודד עם תוכן פוגעני בגוגל. נצלול לעומק ההיבטים המשפטיים, נבין איך גוגל 'חושבת' (או ליתר דיוק, איך האלגוריתם שלה עובד), ונשרטט מפה ברורה שתעזור לכם לנווט בדרך להחזרת השליטה על המוניטין הדיגיטלי שלכם. אז שבו נוח, תתכוננו – הולכים לשים את הדברים על השולחן, עם קצת פלפל.
האינטרנט כמגרש משחקים (ממולכד): למה כל כך קשה "לנקות" את גוגל?
האינטרנט הוא כמו עיר ענקית, תוססת, שבה כל אחד יכול לצעוק מה שהוא רוצה. וגוגל? היא כמו ספריית הענק שמקליטה כל צעקה כזו. הבעיה היא שהצעקות האלה, הטקסטים, התמונות והסרטונים, לא נעלמים בקלות. הם נשארים שם, מאונדקסים, מוכנים לקפוץ ולהפתיע בדיוק ברגע הכי לא מתאים.
1.1 עקרון חופש הביטוי (והכאוס שהוא לפעמים יוצר)
בבסיסו, האינטרנט מושתת על עקרון חופש הביטוי. רעיון יפה, נכון? כל אחד יכול להגיד מה הוא חושב, להביע דעה, לבקר. הבעיה מתחילה כשהביטוי הזה גולש לפגיעה. לשון הרע, פגיעה בפרטיות, העתקת יצירות (קניין רוחני) – כל אלה הם צדדים אפלים של חופש הביטוי שיוצרים בלגן לא קטן.
מבחינה משפטית, יש לנו כלים להתמודד עם פגיעות כאלה (ונדבר עליהם מיד). אבל גוגל עצמה היא בדרך כלל לא "המוציא לאור" המקורי של התוכן הפוגעני. היא רק "מנוע חיפוש". היא סורקת, מאנדקסת ומציגה קישורים. זה קצת כמו לבוא לספרייה ולבקש שישרפו ספר כי הוא לא מוצא חן בעיניכם. הספרן יגיד לכם שזה לא התפקיד שלו, ושהטענות שלכם צריכות להיות מופנות להוצאה לאור, או אולי למחבר.
המסקנה הראשונה? ההתמודדות היא מול שני גורמים עיקריים: האתר או הפלטפורמה שעליה פורסם התוכן, וגוגל, שמציגה את הקישור אליו. ולכל אחד מהם כללים משלו.
1.2 האלגוריתם הגדול והמסתורי (טוב, לא כל כך מסתורי)
גוגל מדרגת תוצאות חיפוש לפי אלגוריתם מורכב שמתעדף רלוונטיות, סמכות האתר, עדכניות ועוד עשרות (אם לא מאות) פרמטרים. תוכן פוגעני, במיוחד אם הוא ישן יחסית או מפורסם באתרים עם הרבה תנועה או קישורים, יכול "לצוף" גבוה בתוצאות. זה לא שגוגל "אוהבת" תוכן פוגעני, היא פשוט מציגה את מה שהיא מזהה כרלוונטי לחיפוש מסוים, לפי הכללים שלה.
האתגר כאן כפול: ראשית, לשכנע את האתר המקורי להסיר את התוכן. שנית, גם אם התוכן הוסר מהאתר, הקישור אליו יכול להישאר בגוגל לזמן מה (מה שנקרא "מטמון" או "קאש"), מה שעדיין יכול לגרום נזק. צריך לטפל בשני הקצוות.
2. 5+1 כלי נשק משפטיים בארגז הכלים (כן, יש חוקים שמגנים עליכם!)
אף על פי שהאינטרנט נראה לפעמים כמו המערב הפרוע, הוא עדיין פועל במסגרת חוקים. ולישראל, כמו למדינות אחרות, יש חוקים שיכולים לעזור לכם להילחם בתוכן פוגעני. הנה העיקריים שבהם:
2.1 חוק איסור לשון הרע: הנשק הקלאסי
זהו אולי החוק המרכזי והמוכר ביותר בהקשר של פגיעה במוניטין. חוק איסור לשון הרע מגדיר מהי "לשון הרע" (פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזות אותו, לפגוע במשרתו או בעסקו, או לנבזות או שנאה). החוק אוסר על פרסום כזה ויש בו גם סעיפים שמגדירים "הגנות" למי שפרסם (למשל, אם הפרסום היה אמת ויש בו עניין ציבורי). בהקשר האינטרנטי, החוק חל גם על פרסומים אונליין.
איך זה עוזר? אם התוכן שפורסם עליכם עולה כדי לשון הרע על פי החוק, יש לכם עילה לדרוש את הסרתו, הן מהאתר המפרסם והן, במקרים מסוימים ובתנאים מסוימים, לדרוש מגוגל להסיר את הקישור אליו מתוצאות חיפוש רלוונטיות (במיוחד חיפוש לפי שמכם). ניתן לשלוח דרישת הסרה (מכתב התראה) לאתר, ובמידת הצורך להגיש תביעה משפטית נגד המפרסם.
2.2 חוק הגנת הפרטיות: כשהאישי הופך לפומבי
החוק הזה מגן עליכם מפני פרסום מידע אישי רגיש או מביך ללא הסכמתכם. זה יכול להיות פרסום תמונות פרטיות, מידע רפואי, או פרטים אינטימיים אחרים שהגיעו לידי המפרסם שלא כדין, או שפורסמו באופן שמפר את פרטיותכם.
איך זה עוזר? אם התוכן הפוגעני מהווה פגיעה בפרטיות על פי החוק, גם כאן יש לכם עילה לדרוש את הסרתו. זה רלוונטי במיוחד במקרים של "שיימינג" או נקמה פורנוגרפית (למרות שיש לזה גם חוק ספציפי).
2.3 חוק זכויות יוצרים: אם השתמשו בתכנים שלכם ללא רשות
נכון, זה אולי פחות קשור ישירות ל"תוכן פוגעני" שפוגע בכם אישית, אלא יותר כלי שמשמש כנשק עקיף. אם התוכן שפוגע בכם משלב שימוש ביצירה שלכם (טקסט, תמונה, וידאו) ללא רשות, ייתכן שיש לכם עילה מכוח דיני זכויות יוצרים לדרוש את הסרת התוכן כולו.
איך זה עוזר? לפעמים אפשר לנצל הפרת זכויות יוצרים קטנה בתוך פרסום פוגעני גדול יותר כדי להביא להסרת הפרסום כולו. זה כלי טקטי שיכול להיות יעיל מול פלטפורמות שמגיבות מהר יותר לבקשות זכויות יוצרים (כמו יוטיוב או רשתות חברתיות).
2.4 פקודת הנזיקין: עוולות נוספות שיכולות לעזור
פקודת הנזיקין כוללת עוולות אזרחיות נוספות כמו גרם הפרת חוזה או התערבות שלא כדין. במקרים מסוימים, אם הפרסום הפוגעני גרם לכם נזק כלכלי קונקרטי (כמו אובדן עסקה או פיטורין), ייתכן שתוכלו לתבוע פיצויים בגין עוולות אלו.
2.5 צווי הסרה וצווי מניעה: כשהזמן קריטי
במקרים דחופים במיוחד, בהם הנזק מהפרסום הוא מיידי וחמור, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו עשה (צו הסרה) או צו מניעה, שיכריח את המפרסם או את האתר להסיר את התוכן או למנוע פרסומים עתידיים. הליכים כאלה הם מהירים יחסית אך דורשים הוכחת דחיפות ונזק.
2.6 והדובדבן שבקצפת (האירופית): הזכות להישכח (Right to be Forgotten)
זהו מושג שצמח מהדין האירופי (GDPR) וקובע שבתנאים מסוימים, אדם יכול לדרוש ממנועי חיפוש להסיר קישורים למידע עליו, גם אם המידע עצמו חוקי, אם הוא לא רלוונטי עוד, מיושן, לא מדויק או פוגע בפרטיותו באופן לא מידתי ביחס לאינטרס הציבורי. חשוב לציין שבישראל אין חוק מקביל ומפורש ל"זכות להישכח", אך הפסיקה והדיון הציבורי מושפעים מהמודל האירופי, וגוגל עצמה מיישמת מדיניות הסרה מסוימת גם בישראל, לעיתים בהתאם לבקשות המבוססות על טענות לזכות להישכח (גם אם לא מכוח חוק ישראלי מפורש).
איך זה עוזר? זה מאפשר לפנות ישירות לגוגל עם בקשה להסיר קישורים, גם אם אין עילה משפטית קלאסית של לשון הרע או פרטיות *מול האתר המקורי*. גוגל שוקלת בקשות כאלה על בסיס כללים פנימיים שמשלבים את האינטרס של מבקש ההסרה מול האינטרס הציבורי במידע.
שאלות ותשובות בזק!
ש: האם כל תוכן שלילי עליי בגוגל הוא אוטומטית "פוגעני" שניתן להסיר?
ת: לא בהכרח. יש הבדל גדול בין ביקורת לגיטימית (גם אם לא נעימה) לבין לשון הרע או פגיעה בפרטיות. צריך לבחון כל מקרה לגופו על פי החוקים הרלוונטיים.
ש: אם התוכן פורסם בפורום או רשת חברתית אנונימית, מה עושים?
ת: זה מסבך את העניינים אבל לא מונע פעולה. ניתן לבקש צו גילוי מידע מבית המשפט כדי לחשוף את זהות המפרסם מהפלטפורמה או ספק האינטרנט. זה דורש הליך משפטי.
ש: כמה זמן לוקח תהליך הסרת תוכן?
ת: משתנה מאוד. מכתב התראה לאתר יכול לעבוד מהר (ימים עד שבועות). בקשה לגוגל יכולה לקחת כמה שבועות. הליך משפטי יכול להימשך חודשים ואף שנים.
ש: האם אפשר להסיר גם תוכן שפורסם על ידי מישהו שנפטר?
ת: עקרונית כן, הזכות לשם טוב אינה פוקעת עם המוות, אם כי יש מורכבות משפטית והליך שונה מעט.
ש: מה הסיכוי שגוגל תסיר קישור רק על בסיס בקשה שלי, ללא צו בית משפט?
ת: הסיכוי קיים, במיוחד אם הבקשה מבוססת על הפרת זכויות יוצרים מובהקת או על מדיניות ההסרה של גוגל עצמה (למשל, תוכן מיני בוטה ללא הסכמה, מידע אישי רגיש ביותר, או במקרים מסוימים לפי בקשות "הזכות להישכח"). עילה משפטית ברורה (כמו פסק דין שקובע לשון הרע) משפרת מאוד את הסיכויים מול גוגל.
3. לוחצים על הכפתור הנכון: איך פונים לגוגל (ומתי זה בכלל אפשרי)?
כמו שהבנו, גוגל היא לא בית המשפט ולא השוטר של האינטרנט. היא מנוע חיפוש עם כללים משלה. ולמרות שהיא לא מסירה קישורים לכל דרישה, יש מקרים שבהם היא כן תעשה זאת, בהתאם למדיניות שלה או בהתאם לצווים משפטיים מחייבים.
3.1 מדיניות ההסרה של גוגל: לא הכל עובר חלק
לגוגל יש דף מפורט שמפרט אילו סוגי תוכן היא מוכנה לשקול הסרה של קישורים אליהם מתוצאות החיפוש. הרשימה כוללת, בין היתר:
- מידע אישי רגיש במיוחד (כמו מספרי תעודת זהות, מספרי חשבון בנק, חתימה – כשהם מופיעים יחד ויוצרים סיכון לגניבת זהות).
- תוכן מיני בוטה שפורסם ללא הסכמה (נקמה פורנוגרפית).
- תמונות של קטינים בתנאים מסוימים.
- מידע רפואי אישי וסודי.
- תוכן שמפר זכויות יוצרים (באמצעות הליך הודעה והסרה ייעודי).
- במדינות בהן חלה "הזכות להישכח" (כולל בקשות שמגיעות מישראל ונבחנות לפי אמות מידה אירופיות משפיעות) – מידע לא רלוונטי, מיושן או מוגזם ביחס לאינטרסט הציבורי.
חשוב להבין: גוגל שוקלת כל בקשה לגופה. היא מאזנת בין הפגיעה במבקש לבין האינטרס הציבורי במידע והזכות לחופש הביטוי. זה לא הליך אוטומטי, ורבות מהבקשות נדחות.
3.2 איך מגישים בקשה לגוגל?
לגוגל יש טפסים מקוונים ייעודיים להגשת בקשות הסרה, בהתאם לסוג התוכן הפוגעני (למשל, טופס נפרד לנקמה פורנוגרפית, טופס למידע אישי רגיש, טופס לזכויות יוצרים). חשוב לבחור את הטופס הנכון ולמלא אותו בצורה מדויקת ומפורטת ככל האפשר, תוך ציון הקישורים המדויקים שיש להסיר והסבר ברור מדוע התוכן מפר את המדיניות או את החוק.
לפעמים, גוגל עשויה לדרוש הוכחות נוספות, כמו צו בית משפט המורה על הסרת התוכן או קביעה משפטית שהתוכן מהווה לשון הרע או פגיעה בפרטיות.
4. עשה זאת בעצמך מול עורך דין: מתי מי רומבס נכנס לתמונה?
השאלה הגדולה שרבים שואלים היא: האם אני יכול לטפל בזה לבד? התשובה הקצרה היא: תלוי. התשובה הארוכה יותר היא: אפשר לנסות, אבל במקרים מורכבים עורך דין הוא לא מותרות, הוא הכרח.
4.1 מתי כדאי לנסות לבד?
יש מקרים שבהם פעולה עצמאית יכולה להספיק:
- תוכן שפורסם בטעות או על ידי מכר: לפעמים שיחה ישירה עם מי שפרסם את התוכן (אם הוא ידוע) יכולה לפתור את הבעיה במהירות וביעילות. אנשים לא תמיד מבינים את ההשלכות של פרסומים אונליין.
- הפרת זכויות יוצרים ברורה ופשוטה: אם מישהו העתיק טקסט שכתבתם או תמונה שצילמתם והעלה אותה לאתר או רשת חברתית, לעיתים קרובות ניתן להשתמש במנגנוני ההודעה וההסרה של הפלטפורמה או לפנות ישירות לאתר עם הוכחה לזכויותיכם.
- מידע אישי רגיש שמפר בבירור את מדיניות גוגל: אם מצאתם בגוגל קישור לדף שמכיל את מספר תעודת הזהות שלכם ומספר חשבון הבנק שלכם יחד, יש סיכוי טוב שבקשה מסודרת לגוגל עצמה תספיק.
- "זכות להישכח" פשוטה לכאורה: לפעמים מידע ישן מאוד ולא רלוונטי יכול להיות מוסר ע"י גוגל בבקשה ישירה, אם כי זה פחות שכיח ודורש ניסוח מדויק של הפגיעה לעומת האינטרס הציבורי.
במקרים האלה, שווה לנסות את הכלים הזמינים לציבור (פנייה לאתר, פנייה לגוגל) לפני פנייה לייעוץ משפטי. זה יכול לחסוך זמן וכסף.
4.2 מתי אסור לוותר על עורך דין מומחה?
יש מקרים שבהם רק עורך דין בעל ניסיון ספציפי בתחום יכול לסייע:
- לשון הרע מורכבת: הגדרת "לשון הרע" והבחנה בין עובדה לדעה, בין ביקורת לגיטימית להכפשה – כל אלה הן סוגיות משפטיות מורכבות שדורשות ניתוח של איש מקצוע. עורך דין יידע להעריך את הסיכוי המשפטי ולבנות אסטרטגיה.
- פרסום אנונימי או בחו"ל: כשיש צורך בחשיפת זהות מפרסם אנונימי או בפעולה משפטית מול גורמים מחוץ לישראל, נדרשים הליכים משפטיים מורכבים יותר (כמו צווי גילוי או תביעות בחו"ל) שיכולים להתנהל רק באמצעות עורך דין.
- כשמדובר בפגיעה משמעותית במוניטין עסקי או אישי: כשהנזק מהפרסום הוא גדול ויש לו השפעה אמיתית על החיים או העסק שלכם, כדאי לגייס את הכלים המשפטיים החזקים ביותר. מכתב התראה מעורך דין נתפס ברצינות רבה יותר מפנייה עצמאית.
- צורך בצווי בית משפט: אם צריך צו הסרה דחוף או צו מניעה, רק עורך דין יכול לפתוח בהליך משפטי בבית המשפט.
- ניסיון מול גוגל במקרים גבוליים: עורך דין שמכיר את הניואנסים של מדיניות גוגל, ואולי אף ניהל מולם מגעים בעבר, יכול לנסח את הבקשה בצורה שתגדיל את סיכויי ההצלחה, גם במקרים שאינם נופלים בדיוק תחת קטגוריות ההסרה הברורות.
- טיפול במספר רב של קישורים או פלטפורמות: כשהבעיה רחבה ומפושטת, נדרשת אסטרטגיה מתואמת לטיפול בכל המקורות ובגוגל, משימה שקשה לבצע ביעילות ללא ליווי מקצועי.
בקיצור, אם הבעיה קטנה, נקודתית וברורה, נסו לבד. אם הבעיה מורכבת, רחבה, אנונימית, או עם נזק משמעותי – עורך דין הוא ההשקעה הנכונה.
5. 3 שלבים (לא תמיד קלים) בדרך לגוגל נקייה יותר
תהליך הסרת תוכן מגוגל הוא לרוב רב שלבי. זה לא קסם בכפתור, אלא עבודה שיטתית שדורשת סבלנות והבנה של התהליך. הנה השלבים העיקריים:
5.1 שלב 1: מזהים, מתעדים ואוספים הוכחות
הצעד הראשון הוא להבין בדיוק מה הבעיה. חפשו את שמכם (או שם העסק) בגוגל בכל מיני דרכים אפשריות. זהו את כל הקישורים והתוכן הפוגעני. חשוב מאוד לתעד הכל!
- צלמו מסכי (Screenshots) של התוכן והקישורים בגוגל.
- שמרו את הכתובות (URL) המדויקות של הדפים המכילים את התוכן הפוגעני.
- תעדו את התאריכים שבהם ראיתם את התוכן.
- אספו כל הוכחה שיכולה לתמוך בטענה שלכם – למשל, אם התוכן שקרי, אספו הוכחות לאמת. אם התוכן פרטי, אספו הוכחה שלא הסכמתם לפרסומו.
- אם אתם יודעים מי פרסם, שמרו את הפרטים.
התיעוד הזה הוא קריטי לכל צעד עתידי שתנקטו, בין אם מול האתר, מול גוגל או בבית המשפט.
5.2 שלב 2: מטפלים במקור – פונים לאתר או לפלטפורמה
הדרך היעילה ביותר להסיר תוכן מגוגל היא לגרום לכך שהתוכן יוסר מהמקור – מהאתר או הפלטפורמה שעליה הוא פורסם. אם התוכן יוסר מהמקור, גוגל במוקדם או במאוחר (לרוב תוך מספר ימים עד שבועות, תלוי באופי האתר) תזהה זאת ותסיר את הקישור או תעדכן את התוצאה כך שתשקף שהתוכן כבר לא קיים.
איך עושים זאת?
- איתור פרטי יצירת קשר: חפשו באתר את פרטי יצירת הקשר (כתובת מייל, טופס פנייה, לפעמים יש עמוד "צור קשר" או "תנאי שימוש" עם פרטים).
- פנייה ראשונית (עצמאית או באמצעות עורך דין): פנו לאתר בצורה ברורה ומנומקת. ציינו את הקישורים המדויקים לתוכן ודרשו את הסרתו. הסבירו בקצרה מדוע התוכן פוגעני (לשון הרע, פגיעה בפרטיות וכו'). מכתב התראה מעורך דין נושא משקל משפטי ומומלץ במקרים רציניים.
- שימוש במנגנוני הודעה והסרה של פלטפורמות: אם התוכן פורסם בפלטפורמות גדולות כמו פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, טוויטר או פורומים גדולים, חפשו את מנגנוני הדיווח הפנימיים שלהם (Report content). פלטפורמות אלה מחויבות למדיניות שימוש ולעיתים קרובות מגיבות לבקשות הסרה שמפרות את המדיניות שלהן (גם אם לא בהכרח את החוק הישראלי).
- הליך משפטי נגד המקור: אם הפנייה הישירה לא עזרה, השלב הבא הוא שקילת הליך משפטי נגד מפעיל האתר ו/או המפרסם (אם זהותו ידועה) לקבלת צו הסרה מבית המשפט.
5.3 שלב 3: פונים לגוגל (בתיאום עם הטיפול במקור)
פנייה לגוגל מומלצת במקביל לטיפול במקור, או לאחר שהתוכן הוסר מהמקור אך עדיין מופיע בתוצאות החיפוש של גוגל (לרוב כקישור שבור או במטמון).
- בקשה להסרת קישור לתוכן קיים: אם התוכן עדיין קיים באתר המקור, הגישו בקשה לגוגל (דרך הטפסים הרלוונטיים) להסיר את הקישור אליו מתוצאות חיפוש לפי שמכם, בטענה שהוא מפר את מדיניות גוגל (למשל, מידע אישי רגיש, נקמה פורנוגרפית) או מבוסס על עילה חוקית מוצקה (למשל, צרפו פסק דין שקובע שהתוכן מהווה לשון הרע).
- בקשה להסרת קישור לתוכן שהוסר (ריענון קאש): אם התוכן כבר הוסר מהאתר המקורי, השתמשו בכלי הסרת התוכן של גוגל (Google Search Console's Remove Outdated Content tool) כדי לבקש מגוגל לעדכן את תוצאות החיפוש שלה ולהסיר את הקישור הישן. זהו הליך טכני ש"מנקה" את המטמון של גוגל ומורה לה לסרוק מחדש את הדף ולראות שהתוכן איננו.
הניסיון מראה ששילוב של טיפול משפטי מול המקור (מכתב התראה או תביעה) ובמקביל פנייה מסודרת לגוגל, מגדילים משמעותית את סיכויי ההצלחה.
עוד קצת שאלות שיכולות לעזור
ש: מה ההבדל בין הסרת התוכן מהאתר המקור לבין הסרת הקישור מגוגל?
ת: הסרה מהמקור היא הפתרון הטוב ביותר – התוכן פשוט מפסיק להתקיים אונליין. הסרת הקישור מגוגל רק מסירה את היכולת למצוא את התוכן *דרך גוגל*. הוא עדיין יכול להיות קיים ומאונדקס במנועי חיפוש אחרים, או שמי שיש לו את הקישור הישיר עדיין יכול לגשת אליו.
ש: האם גוגל חייבת להסיר קישור אם יש לי צו בית משפט ישראלי נגד האתר המקור?
ת: צו נגד האתר המקור מחייב את האתר, לא את גוגל ישירות. עם זאת, הצו מהווה הוכחה משפטית חזקה מאוד בפני גוגל לכך שהתוכן אינו חוקי, וברוב המקרים גוגל תכבד זאת ותסיר את הקישור, במיוחד אם הצו קובע שהתוכן מהווה לשון הרע או פגיעה בפרטיות.
ש: מה קורה אם התוכן צף שוב לאחר שהוסר?
ת: למרבה הצער, זה יכול לקרות. אם התוכן הועלה מחדש במקום אחר, התהליך מתחיל שוב מול המקור החדש וגוגל. זה מדגיש את החשיבות של ניטור שוטף ובניית אסטרטגיה גם למניעת פרסומים עתידיים.
ש: האם הסרת תוכן פוגעני מבטיחה שהשם שלי יופיע רק באור חיובי בגוגל?
ת: לא, זה רק שלב אחד. כדי לשפר את התדמית הדיגיטלית הכוללת, יש צורך גם בפעילות יזומה של בניית מוניטין חיובי אונליין (ORM – Online Reputation Management), יצירת תוכן חיובי שידחוק תוצאות פחות רצויות למטה, ועוד.
6. ומה הלאה? מונעים את הבעיה הבאה ב-4 צעדים פשוטים (יחסית)
הסרת תוכן פוגעני זה מצוין, אבל עדיף לא להגיע למצב הזה מלכתחילה, או לפחות למזער את הסיכון. ניהול מוניטין דיגיטלי הוא לא רק "כיבוי שריפות", אלא גם "מניעת שריפות".
6.1 צעד 1: גוגל את עצמך (כן, ברצינות!)
עשו לעצמכם הרגל לחפש את השם שלכם בגוגל מדי פעם. השתמשו בגרסאות שונות של השם (עם שם אמצעי, בלי, כינויים). בדקו את כל סוגי התוצאות: הכל, תמונות, סרטונים, חדשות. עדיף לגלות תוכן בעייתי מוקדם ולטפל בו, מאשר שמישהו אחר יגלה אותו ברגע הכי פחות מתאים.
6.2 צעד 2: בונים נוכחות דיגיטלית חיובית וחזקה
התוצאות החיוביות שאתם יוצרים בעצמכם (או שקשורות אליכם) יכולות "לדחוק" תוצאות שליליות למטה בתוצאות החיפוש. איך עושים את זה?
- פרופילים ברשתות חברתיות מקצועיות: לינקדאין הוא דוגמה קלאסית. פרופיל לינקדאין מעודכן ומפורט לרוב מדורג גבוה בחיפושים אישיים.
- אתר אישי או בלוג מקצועי: מקום שבו אתם שולטים לחלוטין בתוכן וביכולים להציג את עצמכם באור הטוב ביותר.
- פרסום תוכן איכותי: כתיבת מאמרים מקצועיים (כמו זה שאתם קוראים עכשיו!), הופעות בפודקאסטים או סרטוני וידאו מקצועיים שאתם מעלים.
- פעילות בפלטפורמות רלוונטיות: השתתפות בדיונים מקצועיים, כתיבת תגובות ענייניות (בלי להתפרץ בציניות על כל דבר).
המטרה היא ליצור נפח משמעותי של תוכן חיובי ורלוונטי שיגרום לגוגל להציג אותו בראש התוצאות כשמישהו מחפש אתכם.
6.3 צעד 3: חושבים פעמיים לפני שלוחצים "שלח"
אחת הסיבות הנפוצות לתוכן פוגעני היא… אנחנו בעצמנו. תגובה נרגזת בפורום, פוסט אימפולסיבי בפייסבוק, ציוץ ציני מדי בטוויטר – כל אלה יכולים לחזור לרדוף אתכם. זכרו: האינטרנט לא שוכח בקלות. חשבו האם הייתם רוצים שמה שאתם עומדים לפרסם יופיע בתוצאת החיפוש הראשונה על שמכם בעוד 10 שנים. אם התשובה היא לא, אולי כדאי לחשוב שוב.
6.4 צעד 4: מודעים להגדרות הפרטיות שלכם
בדקו את הגדרות הפרטיות שלכם בכל הרשתות החברתיות והפלטפורמות שבהן אתם פעילים. ודאו שאתם מבינים מי יכול לראות את הפוסטים שלכם, התמונות שלכם והמידע האישי שלכם. קחו שליטה על מי נחשף למה.
אז, מה לקחת מכל זה?
התמודדות עם תוכן פוגעני בגוגל זה לא פיקניק. זה דורש הבנה, סבלנות ולעיתים קרובות גם ליווי מקצועי. אבל זה לחלוטין אפשרי. אתם לא חסרי אונים. החוק בישראל מעניק לכם כלים, לגוגל יש מדיניות (גם אם לא תמיד מספיקה), ויש אסטרטגיות פעולה שיכולות לעזור לכם להחזיר לעצמכם את השליטה.
המסע להסרת תוכן פוגעני הוא גם הזדמנות לקחת אחריות על המוניטין הדיגיטלי שלכם באופן כללי. לבנות נוכחות שתשקף את מי שאתם היום, ואת מי שאתם רוצים להיות. זכרו, האינטרנט הוא מראה, אבל אתם יכולים להשפיע על מה שהיא משקפת.
אם מצאתם את עצמכם מתמודדים עם תוכן פוגעני ואינכם בטוחים מה הצעד הנכון, אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי. עורך דין המתמחה בתחום יכול להעריך את מצבכם הספציפי, לבנות אסטרטגיה מותאמת אישית, וללוות אתכם בתהליך מול האתרים, הפלטפורמות וגוגל. לפעמים, מכתב אחד מהגורם הנכון, או פנייה מסודרת בזמן הנכון, שווים זהב.
בסופו של דבר, המטרה היא שחיפוש שמכם בגוגל יציג את הסיפור שאתם רוצים לספר על עצמכם – סיפור של הצלחה, מקצועיות, או פשוט אדם נפלא שאין לו שלדים מביכים בארון הדיגיטלי. ועם הידע הנכון והפעולות המתאימות, הסיפור הזה הוא לגמרי בהישג יד.
0 Comments