זה רגע שלא תשכחו. ערימת ניירת מבהילה על השולחן, ובתוכה… צו קיום צוואה. המסמך הרשמי שאומר מי יורש מה, ואיך החיים הולכים להיראות מעכשיו. לפעמים, זה בדיוק מה שציפיתם, לפעמים קצת פחות, ולפעמים? ובכן, לפעמים זה מרגיש כמו סרט רע, וכל מה שרציתם לצעוק זה ״רגע, רגע, זה לא הסיפור!״
קורה. קורה המון. במיוחד כשיש כסף, נכסים, או סתם המון אמוציות באוויר (ובואו, מתי אין כשיש ירושה?). קיבלתם צו קיום צוואה ואתם מרגישים שמשהו שם פשוט לא נכון? אתם לא לבד.
אנחנו כאן כדי לפתוח לכם את הדלת לעולם המורכב (אבל לגמרי ניתן לניווט) של התנגדות לצו קיום צוואה. נסביר בפשטות מה זה אומר, מי בכלל יכול להתנגד, ובעיקר – איך עושים את זה נכון. כי האמת היא, שיש לכם זכויות, ויש לכם דרך להשמיע את הקול שלכם כשהצוואה לא משקפת את האמת (שלכם, ובתקווה, גם האובייקטיבית).
בואו נצלול פנימה. בלי ז'רגון משפטי כבד מדי, עם קצת הומור (כי חייבים, אחרת נבכה), והמון מידע פרקטי שישאיר אתכם עם הרבה פחות סימני שאלה ויותר תחושה של שליטה במצב. מוכנים?
ירושה בסימן שאלה: כל מה שרציתם לדעת על התנגדות לצו קיום צוואה (ועוד קצת…)
מה זה בכלל הדבר הזה שנקרא "צו קיום צוואה" ולמה הוא חשוב?
רגע של בסיס: מה הופך צוואה ל"רשמית"?
דמיינו שמישהו כותב על מפית "אני מוריש הכל לחתול שלי". האם המפית הזו שווה משהו מבחינה משפטית? תלוי בנסיבות, אבל לרוב? לא ממש. כדי שצוואה תקבל תוקף חוקי ותאפשר ליורשים (או לחתול) לקבל את מה שמגיע להם, צריך "לאשר" אותה.
האישור הזה מגיע בצורת "צו קיום צוואה". זה מסמך רשמי שמנפיק רשם הירושה (או בית המשפט לענייני משפחה במקרים מורכבים יותר), שקובע שהצוואה הספציפית הזו היא אכן הצוואה האחרונה והתקפה של המנוח, ושהיורשים שמופיעים בה – הם אלו שאמורים לרשת.
בלי הצו הזה? אי אפשר באמת לממש את הירושה. הבנקים לא ישחררו כספים, נכסים לא יעברו על שם היורשים בטאבו, בקיצור – הכסף נשאר תקוע והחתול רעב.
אז צו קיום צוואה הוא החותמת הרשמית שנותנת לצוואה את הכוח המשפטי שלה. ברגע שניתן צו קיום, העולם המשפטי אומר: "אוקיי, המסמך הזה תקין, ויש לממש אותו ככתבו וכלשונו". אלא אם כן… מישהו מתנגד.
אז למה שמישהו ירצה להתנגד לצו המאושר הזה? 7 סיבות מרכזיות (ואולי עוד כמה…)
כאן נכנסים לתמונה כל המצבים שבהם משהו מרגיש עקום, לא הוגן, או פשוט לא חוקי בצוואה הספציפית. התנגדות לצו קיום צוואה היא בעצם טענה בפני רשם הירושה או בית המשפט שהצוואה אינה תקפה מסיבה כזו או אחרת, ולכן אין לתת לה תוקף משפטי.
בואו נפרט את העילות הנפוצות ביותר להתנגדות:
1. הצוואה נראית לכם כמו זיוף גרוע מסרט ג'יימס בונד
זו אולי הסיבה הכי דרמטית. מישהו זייף חתימה? שתל סעיף מוזר שלא היה קיים? יצר צוואה יש מאין כשהמנוח כבר לא היה מסוגל לחתום אפילו על קבלה בחנות מכולת? זיוף או מרמה בצוואה הם עילה חזקה מאוד להתנגדות.
צריך להוכיח את זה, כמובן. וזה לא פשוט. זה דורש לפעמים גרפולוגים, עדים, ובלשיות קטנה (חוקרים פרטיים? לפעמים גם). אבל אם יש לכם חשד אמיתי, שווה לבדוק את זה עד הסוף. מרמה או זיוף מבטלים את הצוואה מן היסוד.
2. המנוח "הושפע" יותר מדי (ולא, לא לשתות תה עם לימון)
קוראים לזה "השפעה בלתי הוגנת". זה קורה כשמישהו (או מישהי, או אפילו חבורה) מנצל מצב של חולשה אצל המנוח (גופנית, נפשית, תלות) כדי להכתיב לו מה לכתוב בצוואה. זה לא רק לשכנע או לבקש יפה. זו השפעה שמבטלת את הרצון החופשי האמיתי של המצווה. זה כאילו המנוח חתם, אבל היד שהחזיקה את העט הונחתה על ידי מישהו אחר.
דמיינו קשיש סיעודי, תלוי לחלוטין במטפלת או בבן משפחה מסוים, שמכתיבים לו מילה במילה מה לרשום, אולי תוך איומים מרומזים או הבטחות שווא. זה מצב קלאסי להשפעה בלתי הוגנת.
בית המשפט בודק כל מיני פרמטרים כדי לראות אם הייתה השפעה כזו: האם המצווה היה עצמאי? האם היו לו קשרים עם העולם החיצון? מי טיפל בו? האם המוטב העיקרי היה זה שגם טיפל בו ודאג לצרכיו? כל אלה יכולים להעיד על השפעה פסולה שביטלה את הרצון החופשי.
3. הוא/היא כבר לא היו הם: המצווה לא היה כשיר לצוות
כדי לכתוב צוואה, צריך להיות "כשיר" מבחינה משפטית ונפשית. כלומר, להבין מה אתה עושה, לזהות את הנכסים שלך, ולהכיר את האנשים שאמורים לרשת אותך (או לא לרשת).
אם המנוח סבל ממחלת נפש, דמנציה קשה, היה מחוסר הכרה או סתם לא היה צלול בזמן עריכת הצוואה, ייתכן שהיא לא תקפה. צריך להוכיח את זה, כמובן, לרוב באמצעות חוות דעת רפואיות (ולפעמים אפילו רטרואקטיביות, שזה סיפור בפני עצמו). זה דורש הוכחה ברורה שהמצווה לא הבין את משמעות מעשיו בעת עריכת הצוואה.
חשוב לזכור: גם אם אדם קצת מבולבל, זה לא אוטומטית אומר שהוא לא כשיר. צלילות הדעת נבדקת ביחס לרגע עריכת הצוואה ולא באופן כללי. אדם יכול להיות במצב ירוד בדרך כלל, אבל לחוות "רגעים צלולים" שבהם הוא מסוגל לערוך צוואה תקפה.
4. פגמים צורניים: האם הצוואה "כשרה" בכלל?
החוק קובע כללים נוקשים איך צוואה צריכה להיראות ואיך היא צריכה להיחתם. יש צוואת עדים (הכי נפוצה), צוואה בעל פה (במצב גסיסה), צוואה בכתב יד, וצוואה בפני רשות.
לכל סוג יש כללים משלו: כמה עדים? איפה חותמים? האם כותבים הכל בכתב יד? אם יש פגמים רציניים בכללים האלה – למשל, חסרה חתימת עד, או שהעדים לא היו נוכחים בזמן החתימה, או שהצוואה בכתב יד לא כולה כתובה בכתב ידו של המנוח – ייתכן שהצוואה פסולה. פגם צורני משמעותי יכול לרוקן את הצוואה מתוכן משפטי.
נכון, החוק היום קצת יותר סלחני מפעם לגבי פגמים קלים, במיוחד אם "אומת רצון המצווה" (כלומר, ברור שהמנוח באמת רצה את מה שכתוב בצוואה למרות הפגם). אבל פגמים מהותיים? יכולים להפיל צוואה בקלות, למשל כשלא ברור האם החתימה שייכת למצווה או שהעדים לא היו עדים למעשה העריכה בכלל.
5. יש צוואה אחרת! חדשה יותר! תוקפה גובר!
סיפור קלאסי. מישהו השאיר צוואה אחת ב-2010, ואז שינה את דעתו וכתב חדשה ב-2018. הצוואה המאוחרת מבטלת את הקודמת (אלא אם המנוח ציין במפורש אחרת, שזה נדיר). אם הוגשה לצו קיום הצוואה הישנה בטעות (או בכוונה…), יש לכם עילה חזקה מאוד להתנגד ולהציג את הצוואה החדשה. הצוואה המאוחרת בזמן היא זו שקובעת.
פשוט, אלגנטי, ודי קשה לערער על זה אם הצוואה המאוחרת עומדת בכל הדרישות הפורמליות. רק ודאו שהצוואה החדשה באמת חדשה יותר ושהיא תקפה בפני עצמה!
6. טעות סופר, טעות מהותית… דברים שנראים לא הגיוניים בעליל
לפעמים יש בצוואה טעויות ברורות על פניה. למשל, המנוח כתב שהוא מוריש את "דירת 3 חדרים ברחוב הרצל 5", כשבפועל הדירה שלו היא ברחוב הרצל 7 והיא 4 חדרים. או שהוא התכוון להוריש מניות בחברה X אבל רשם בטעות חברה Y.
בית המשפט יכול לפעמים "לתקן" טעויות כאלה אם ברור מה היה הרצון האמיתי של המנוח. אבל אם הטעות כל כך מהותית שאי אפשר להבין את הרצון, או שהיא נובעת מאי הבנה עמוקה של המנוח לגבי הנכסים שלו או היורשים שלו – ייתכן שיש עילה להתנגדות. טעות קיצונית שמטעה לגבי רצון המנוח יכולה להוות עילת פסלות.
זה לא סתם שגיאת כתיב, אלא טעות שמשפיעה מהותית על אופן חלוקת העיזבון או זהות היורשים, ושאי אפשר להסיק מתוך הצוואה עצמה או נסיבותיה מה היה הרצון האמיתי.
7. התחייבות קודמת או הסכם ירושה: כשההסכם קודם לצוואה
לפעמים, לפני הצוואה, המנוח חתם על הסכם מחייב לגבי רכושו. למשל, הסכם ממון עם בן זוג שקובע שדירה ספציפית תעבור אליו לאחר הפטירה, או הסכם שיתוף במקרקעין עם שותף עסקי. אם הצוואה סותרת התחייבות קודמת ומחייבת כזו – ההתחייבות יכולה לגבור על הצוואה (או לפחות להשפיע על אופן חלוקת הרכוש). זה מצב מורכב שדורש ניתוח משפטי מדוקדק של ההסכם הקודם אל מול הוראות הצוואה.
שימו לב, "הסכם ירושה" הוא מונח ספציפי בחוק הירושה, והסכמים כאלה כמעט ולא קיימים בפועל בישראל מסיבות משפטיות מורכבות. לרוב מדובר בהסכמים אחרים שיש להם נגיעה לרכוש (הסכמי מתנה, הסכמי ממון וכו').
מי בכלל יכול להגיד "אני מתנגד!"? (רמז: לא כל עובר אורח)
לא כל אחד ששמע על הצוואה ולא אהב אותה יכול להתנגד. הזכות להתנגד שמורה רק למי שיש לו "מעמד" (סטנדינג, בלשון המשפטית). מי זה?
-
יורשים על פי דין: אלה בני המשפחה הקרובים שהיו יורשים את המנוח אילו לא הייתה צוואה בכלל (בן/בת זוג, ילדים, נכדים, הורים, אחים). גם אם הצוואה הדירה אותם לגמרי, יש להם זכות להתנגד כי יש להם אינטרס "להחזיר" את המצב למסלול של ירושה על פי דין.
-
יורשים על פי צוואה קודמת: אם יש לכם צוואה קודמת ותקפה שבה הייתם יורשים (ובצוואה החדשה וה"בעייתית" כבר לא), יש לכם זכות להתנגד לצוואה המאוחרת יותר מתוך אינטרס לקיים את הצוואה הקודמת שמיטיבה עמכם.
-
נושים של המנוח: במקרים מסוימים ונדירים, גם נושה של המנוח (מישהו שהמנוח היה חייב לו כסף) יכול להתנגד, למשל אם הצוואה "מבריחה" נכסים באופן שימנע ממנו לגבות את החוב. זה קורה לרוב במקרים קיצוניים של חשש למרמה כלפי הנושים.
-
מי שיש לו זכות מכוח הסכם קודם: כפי שציינו קודם, אם יש לכם זכות על נכס ספציפי מכוח הסכם תקף שנחתם עם המנוח בחייו (למשל, זכות ראשונים על דירה), ואם הצוואה סותרת זכות זו, ייתכן שיהיה לכם מעמד להתנגד.
בגדול, מי שעלול להיפגע (כלכלית או אחרת) ממתן צו קיום הצוואה הספציפית, ושהיה לו קשר רלוונטי למנוח או לרכושו, הוא זה שסביר להניח שיהיה לו מעמד משפטי להגיש התנגדות. אין לכם מעמד? לצערנו, לא תוכלו להשמיע את קולכם בהליך הספציפי הזה.
אוקיי, החלטתם שזהו! איך עושים את זה בפועל? המדריך המקוצר ליוצא לקרב (משפטי, כן?)
החלטתם שיש לכם עילה טובה להתנגד ויש לכם מעמד? מצוין (או שלא כל כך, כי זה אומר שיש בעיה עם הירושה, אבל לפחות יש לכם אפיק פעולה). עכשיו צריך לדעת איך עושים את זה נכון. כי טעות פרוצדורלית קטנה יכולה להכשיל את כל המאמץ.
הצעד הראשון: זמן זה כסף (והליך משפטי)
מרגע שפורסמה ברבים (באתר הרשמי של האפוטרופוס הכללי והרשם לענייני ירושה, פרסום חובה לכל בקשה לצו קיום צוואה או ירושה) הבקשה לצו קיום צוואה, יש לכם זמן קצוב להגיש התנגדות. כמה זמן? לרוב 14 יום ממועד הפרסום. לא הרבה, נכון? בגלל זה חשוב לפעול מהר ולא לשבת על הגדר ולחכות שמישהו אחר יעשה את העבודה.
אם פספסתם את המועד? לא נעים, אבל לא סוף העולם לגמרי. אפשר לפעמים לבקש הארכת מועד להגשת ההתנגדות, אבל זה תלוי בנסיבות המיוחדות של המקרה, במידת העיכוב, ובהחלטת רשם הירושה או בית המשפט. אל תבנו על זה. עדיף להתארגן מהר.
איפה מגישים? ומה צריך שיהיה בהתנגדות?
ההתנגדות מוגשת לאותו גוף שמטפל בבקשה המקורית לצו קיום צוואה – לרוב זה רשם הירושה (באחד מהמשרדים הפזורים בארץ). אם כבר נפתח תיק בבית המשפט לענייני משפחה (בגלל מורכבות הבקשה או סיבה אחרת), אז לשם.
מסמך ההתנגדות הוא לא סתם מכתב "אני לא מסכים". הוא חייב להיות מפורט ומנומק. הוא צריך לכלול:
-
פרטים מלאים שלכם (המתנגדים), כולל מעמדכם להתנגד.
-
פרטים מלאים של הבקשה לצו קיום צוואה שלה אתם מתנגדים (שם המנוח, מספר התיק וכו').
-
הסיבות המפורטות והמנומקות להתנגדות (למה לדעתכם הצוואה לא תקפה? על איזו עילה משפטית אתם מסתמכים? זיוף? השפעה בלתי הוגנת? חוסר כשירות? טעות? פרטו את העובדות הרלוונטיות!).
-
כל המסמכים הרלוונטיים שבבסיס ההתנגדות שלכם ושתומכים בטענותיכם (הצוואה שלכם אם יש, מסמכים רפואיים רלוונטיים אם העילה היא חוסר כשירות, ראיות לזיוף וכו').
-
תצהיר חתום על ידיכם שמאמת את כל העובדות שכתבתם בהתנגדות (בכפוף לאזהרה על מסירת עדות שקר).
-
אישור תשלום אגרה (כן, גם על להתנגד צריך לשלם).
חשוב מאד! ההתנגדות צריכה להיות מוגשת על ידי עורך דין המתמחה בתחום. ניסיון לכתוב התנגדות לבד בלי ידע משפטי ספציפי ובקיאות בנהלים? סיכוי טוב שהיא לא תהיה מנומקת מספיק, לא תכלול את כל הפרטים הנדרשים, לא תוגש בצורה הנכונה, ופשוט תידחה על הסף מטעמים טכניים או מהותיים חלשים. חבל על הזמן והכסף, ובמיוחד על הזכות שלכם. עורך דין מנוסה ידע לנסח את ההתנגדות בצורה משפטית נכונה, להציג את העובדות התומכות בעילה בצורה המשכנעת ביותר, ולצרף את כל המסמכים הנדרשים.
הוגשה התנגדות. ומה עכשיו? מיני סדר דין (בלי כאב ראש)
אז הגשתם את ההתנגדות המנומקת והתקווה בלב. עכשיו הכדור עובר לצד השני (היורשים על פי הצוואה שהוגשה). הם יצטרכו להגיב להתנגדות שלכם, לרוב באמצעות עורך דין משלהם.
בדרך כלל, רשם הירושה יעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה. למה? כי התנגדות הופכת עניין "פשוט" יחסית (בקשה לצו) למורכב יותר, שמצריך דיון משפטי אמיתי, עם עדויות, ראיות, ולפעמים גם חקירות נגדיות. רשם הירושה אינו מוסמך לדון בעניינים עובדתיים מורכבים כאלה.
השלב הראשון בבית המשפט: מנסים להתפשר (לפני ששוברים כלים)
בתי המשפט מעודדים צדדים להגיע להסכמות, במיוחד בסכסוכי ירושה שהם לרוב טעונים רגשית ומפרקים משפחות. לפני שמתחיל דיון משפטי מלא, השופט לרוב יפנה את הצדדים לגישור (עם מגשר חיצוני) או ינסה בעצמו לגשר ביניהם במסגרת ישיבות קדם משפט. זה הזמן לראות אם אפשר להגיע לפשרה כלשהי, לחלק את הירושה בצורה אחרת שתתאים יותר לכל הצדדים, או למצוא פתרון יצירתי אחר שיחסוך את הליך ההוכחות המלא.
הסכם פשרה (שמקבל תוקף של פסק דין מחייב) הוא לרוב הפתרון הכי פחות כואב (רגשית וכספית) לכל הצדדים. הוא מאפשר שליטה בתוצאה, חיסכון בזמן ובעלויות, ולפעמים גם שיקום מסוים של היחסים. אבל הוא לא תמיד אפשרי, במיוחד כשהפערים גדולים או כשהאמוציות גבוהות מדי.
אין הסכמה? קדימה לדיון!
אם אין הסכמה, התיק יתנהל כהליך משפטי לכל דבר ועניין בבית המשפט לענייני משפחה. זה אומר "סדר דין רגיל" שכולל את השלבים הבאים:
-
הגשת כתבי טענות נוספים: הצד שמבקש את צו קיום הצוואה יגיש תשובה להתנגדות, וייתכן שאתם תגישו כתב תשובה לתשובה.
-
גילוי מסמכים הדדי: כל צד יצטרך לחשוף בפני הצד השני את כל המסמכים הרלוונטיים שיש ברשותו או בשליטתו שקשורים למחלוקת.
-
הגשת תצהירי עדות ראשית: זה שלב מהותי. כל צד יגיש לבית המשפט תצהירים חתומים של העדים שלו (כולל תצהיר שלו עצמו) שמפרטים את גרסתם העובדתית המלאה וכוללים את המסמכים התומכים. תצהירים אלו מחליפים את העדות הראשית שנמסרה בעבר בעל פה.
-
דיוני הוכחות: זה החלק ה"דרמטי" והמרכזי. הצדדים והעדים שלהם יגיעו לבית המשפט וייחקרו חקירה נגדית (ולעיתים גם חקירה חוזרת) על ידי עורכי הדין של הצדדים היריבים. זה המקום שבו האמת העובדתית מתבררת (או מסתבכת…). גם עדים מומחים (כמו גרפולוג או רופא) יעידו וייחקרו על חוות הדעת שלהם.
-
סיכומים: לאחר שמיעת כל העדויות והגשת כל הראיות, עורכי הדין מסכמים את טענותיהם המשפטיות והעובדתיות בכתב או בעל פה בפני השופט. זה השלב שבו כל צד מציג את המסקנות שלו מהראיות שהוצגו ומנסה לשכנע את השופט בצדקתו.
בסוף התהליך הארוך והמפורט הזה, השופט יפסוק. הוא יכול לקבל את ההתנגדות ולבטל את הצוואה (במלואה או בחלקה), לדחות את ההתנגדות ולאשר את הצוואה המקורית, או במקרים מסוימים – לתת לצוואה פרשנות מסוימת או הוראות ייחודיות בהתאם לממצאים והראיות שהוצגו בפניו.
מה הסיכוי? ועל מה להסתכל (חוץ מהכסף, כמובן)?
אז האם כדאי להתנגד? האם יש סיכוי לזכות? התשובה המציקה והאמיתית של כל עורך דין: זה תלוי. זה תלוי בחוזק הראיות שלכם, בעילה להתנגדות, באמינות שלכם ושל העדים שלכם, במידת ההוכחה של טענותיכם, ובנסיבות הספציפיות של המקרה, שכל אחד שונה לחלוטין.
התנגדות לצו קיום צוואה היא אף פעם לא "הליכה בפארק". זה הליך מורכב, יקר, ולרוב גם מתיש רגשית. זה יכול לפגוע קשות ביחסים בתוך המשפחה (מה לעשות, כסף ואמוציות זה שילוב קטלני שמוציא לפעמים את הצדדים הכי פחות יפים שלנו).
שיקולים מעבר לכסף הטהור:
-
המחיר הרגשי: האם אתם מוכנים להיכנס למאבק משפטי ארוך, מורכב וכואב מול בני משפחה אחרים? חשוב לשקול את ההשפעה של ההליך על בריאותכם הנפשית ועל מערכות היחסים המשפחתיות (שלא תמיד ניתנות לשיקום לאחר מכן).
-
העלות הכלכלית: הליכים כאלה עולים כסף, ולא מעט. שכר טרחת עורך דין (לרוב לפי שעה או שילוב של ריטיינר ואחוזים מהזכייה), אגרות בית משפט גבוהות יחסית, עלויות חוות דעת מומחים (גרפולוג, רופא), הוצאות נסיעה ועוד. גם אם זכיתם, לא תמיד בית המשפט פוסק לכם את כל ההוצאות המשפטיות ששילמתם בפועל.
-
הזמן: הליך כזה יכול להימשך חודשים ארוכים, ולפעמים גם שנים, במיוחד אם יש ערעורים. במהלך כל התקופה הזו, הכסף והנכסים של העיזבון לרוב "תקועים" ולא ניתנים לחלוקה, מה שיכול ליצור קשיים כלכליים נוספים.
-
אי הוודאות: כמו בכל הליך משפטי, אין 100% ודאות לגבי התוצאה. גם אם נראה לכם שהצדק איתכם והראיות חזקות, בית המשפט הוא זה שמכריע בסוף, ותמיד יש אלמנט של הפתעה או פרשנות שונה של המצב.
לפני שאתם רצים להגיש התנגדות (או בכלל מתחילים לחשוב על זה ברצינות), חיוני להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום. הוא יוכל להעריך את הסיכויים שלכם על בסיס הניסיון שלו, להסביר את התהליך על כל היבטיו (המשפטיים, הכלכליים והרגשיים) בצורה כנה ושקופה, ולעזור לכם לקבל החלטה מושכלת – האם כדאי להיכנס להליך הזה, ובאיזה אופן. לעיתים, עורך דין ימליץ לכם לנסות תחילה להגיע להסכמות מחוץ לבית המשפט, או להתמקד רק בעילות התנגדות מסוימות וחזקות במיוחד.
זכרו: לא תמיד המטרה היא לבטל את הצוואה כולה. לפעמים המטרה היא להגיע לפשרה טובה יותר, לקבל חלק מהירושה שהיה מגיע לכם לולא הצוואה, או לפחות להשמיע את הצד שלכם ולקבל את יומכם בבית המשפט ולמנוע עוול שנעשה.
שאלות שאתם בטח שואלים את עצמכם (ואנחנו עונים עליהן)
כמה שאלות נפוצות ותשובות קצרות וממוקדות:
שאלה: האם כל פגם קטן בצוואה מבטל אותה אוטומטית?
תשובה: לא בהכרח. בית המשפט יכול להתגבר על פגמים צורניים קלים (כמו שגיאה קטנה בפרטים) אם ברור שהצוואה משקפת את הרצון האמיתי של המנוח (למשל, לפי עדויות העדים או עורך הדין שערך אותה). פגמים מהותיים יותר, לעומת זאת, יכולים להוביל לפסילת הצוואה. זה עניין של בחינה פרטנית של הפגם והשפעתו.
שאלה: אם המנוח סבל מאלצהיימר, האם הצוואה בהכרח פסולה?
תשובה: לא בהכרח. זה תלוי בחומרת האלצהיימר ברגע עריכת הצוואה ובהשפעתו על צלילות דעתו של המנוח באותו רגע ספציפי. לעיתים אנשים עם אלצהיימר או דמנציה עדיין חווים רגעים של צלילות, או שמצבם התדרדר רק לאחר עריכת הצוואה. זה ידרוש לרוב חוות דעת רפואית שתתייחס למצבו הספציפי של המנוח במועד עריכת הצוואה, ולעיתים גם עדות של עורך הדין או העדים שהיו נוכחים.
שאלה: האם אפשר להתנגד גם אם הצו כבר ניתן?
תשובה: כן, אבל זה הרבה יותר קשה ומורכב. זה דורש בקשה לביטול הצו שניתן (ולא התנגדות פשוטה), מה שמצריך הוכחת נסיבות מיוחדות שנודעו לכם רק לאחר מתן הצו (למשל, שהצו ניתן על בסיס מידע שגוי מהותי שהסתיר הצד השני, או שהתגלתה צוואה חדשה ומוקדמת יותר רק אחרי שהצו ניתן ושהיא משנה את התמונה לגמרי). עדיף תמיד לפעול מהר ולהתנגד לפני מתן הצו.
שאלה: אם הצוואה פסולה, מה קורה עם הירושה?
תשובה: אם הצוואה מתבטלת במלואה, הירושה תחולק על פי דין, כלומר לפי כללי חוק הירושה שקובעים מי יורש את מי (בן/בת זוג, ילדים, הורים, אחים וכו') ואיך. אלא אם כן יש צוואה קודמת ותקפה שנמצאה ואושרה במקומה – במקרה כזה, הצוואה הקודמת היא שתקבע את אופן חלוקת הירושה.
שאלה: האם עורך הדין שערך את הצוואה יכול להעיד בהתנגדות?
תשובה: כן, בהחלט. עורך הדין שערך את הצוואה הוא לעיתים קרובות עד מפתח בהליך התנגדות, במיוחד כשעילת ההתנגדות היא השפעה בלתי הוגנת או חוסר כשירות. הוא יכול להעיד על מצבו של המצווה בזמן העריכה, על הנסיבות שהובילו לעריכת הצוואה, על ההנחיות שקיבל מהמצווה, ועל האופן שבו וידא את כשירותו ורצונו החופשי. עדותו יכולה להיות קריטית הן לתמיכה בצוואה והן להפרכתה.
שאלה: מה ההבדל בין התנגדות לצו קיום צוואה לבין התנגדות לצו ירושה?
תשובה: התנגדות לצו קיום צוואה מתייחסת למצב שיש צוואה והוגשה בקשה לאשר את תוקפה. ההתנגדות היא לרוב על בסיס העילות שפורטו במאמר (פגמים בצוואה עצמה). התנגדות לצו ירושה מתייחסת למצב שאין צוואה, והירושה אמורה להתחלק על פי חוק. ההתנגדות לצו ירושה תהיה בדרך כלל על רקע זהות היורשים על פי דין (למשל, האם מישהו הוא אכן יורש על פי חוק, האם יש יורשים נוספים שלא צוינו) או היקף העיזבון, ולא על רקע תוקף מסמך הצוואה עצמו.
שאלה: האם פשרה בהליך התנגדות חייבת להיות חלוקה שווה בין כל היורשים?
תשובה: לא. פשרה היא הסכם שהצדדים מגיעים אליו ברצון חופשי, והיא יכולה להיות כל הסכמה שהצדדים מקבלים על עצמם ומקבלת את אישור בית המשפט. היא יכולה לכלול חלוקה שונה של הנכסים ממה שנקבע בצוואה (או בחוק), פיצוי כספי, או כל פתרון יצירתי אחר שכולם מסכימים לו, גם אם הוא שונה מהותית הן מהצוואה והן מהחלוקה על פי דין. המטרה היא להגיע לפתרון מוסכם ושיסיים את הסכסוך.
אז כמו שראיתם, הסיפור של התנגדות לצו קיום צוואה הוא לא פיקניק, אבל הוא גם לא מדע טילים סודי ששמור רק לכמה מומחים מבריקים. הוא בעיקר תהליך משפטי מסודר, עם כללים ברורים, שמיועד בדיוק למקרים בהם יש ספק אמיתי לגבי תוקף הצוואה או האופן שבו היא נכתבה. יש לכם כלים, יש לכם זכויות, ואם אתם חושדים שמשהו לא כשר – בהחלט יש לכם אפיק לבדוק זאת ולהילחם על מה שנראה לכם הוגן ונכון.
אם אתם נמצאים במצב כזה, קודם כל – קחו נשימה עמוקה. אחר כך, אספו את כל המידע שיש לכם, סדרו את העובדות כפי שאתם רואים אותן. ולבסוף, והכי חשוב – פנו לעורך דין שאתם סומכים עליו, ושמתמחה בתחום הירושה והתנגדויות לצוואות. הוא המצפן שלכם במבוך הזה. הוא יעזור לכם להבין את המצב המשפטי לאשורו, להעריך את הסיכויים מול הסיכונים, ולבנות אסטרטגיה נכונה (בין אם לנהל הליך משפטי מלא או לנסות להגיע לפשרה). כי גם בתוך סערה משפחתית ורכושית, מגיע לכם שהקול שלכם יישמע, ושהאמת המשפטית תצא לאור.
בהצלחה!
0 Comments