המדריך המלא והמקיף להנגשת אתרים בישראל:

הנגשת אתרים היא אחד הנושאים המדוברים, החשובים והמורכבים ביותר בעולם הדיגיטל הישראלי בשנים האחרונות. אם בעבר בניית אתר אינטרנט התמקדה רק בעיצוב יפה ובקוד תקין, כיום הדרישה הראשונה והבסיסית היא: האתר חייב להיות נגיש לכולם.

בשורות הבאות נפרק את הנושא לגורמים. נתחיל בתקציר מנהלים למי שממהר, ונצלול לעומק החוק, התקנות הטכניות, הפטורים האפשריים, הסיכונים המשפטיים והדרכים המעשיות להפוך אתר לנגיש באמת. זהו המדריך היחיד שתצטרכו כדי להבין את התמונה המלאה.

---

תקציר מנהלים: מהי חובת ההנגשה (בקצרה)

לפני שנכנסים לעובי הקורה, הנה תמצית הדברים שכל בעל עסק, מנהל שיווק או מפתח אתרים חייב לדעת "על רגל אחת":

בישראל קיים חוק המחייב כל עסק או גוף המספק שירות לציבור להנגיש את אתר האינטרנט שלו לאנשים עם מוגבלויות – תחום הנקרא הנגשת אתרים.

החובה חלה על אתרי תדמית, חנויות איקומרס, דפי נחיתה ויישומים סלולריים.

הסטנדרט הנדרש הוא עמידה בתקן הישראלי 5568, המבוסס על ההנחיות הבינלאומיות (WCAG) ברמה AA. המשמעות היא שהאתר חייב להיות ברור, קריא, ניתן לתפעול באמצעות מקלדת בלבד (ללא עכבר) ומתאים לתוכנות להקראת מסך המשמשות עיוורים.

אי־עמידה בחוק חושפת את בעל האתר לתביעות אזרחיות בסך של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, ולתביעות ייצוגיות שעלולות להגיע למיליונים. עם זאת, ישנם פטורים לעסקים זעירים (מחזור מתחת ל-300,000 ש"ח) ולמקרים של עומס כלכלי בלתי סביר, אך הם מחייבים בדיקה והצהרה מסודרת.

---

מהי בעצם נגישות באינטרנט?

נגישות דיגיטלית היא התאמה של המרחב האינטרנטי כך שאנשים עם מוגבלויות יוכלו להשתמש בו באותה רמת יעילות, נוחות ועצמאות כמו כל אדם אחר.

כשאנחנו מדברים על מוגבלויות בהקשר של גלישה באינטרנט, הכוונה היא לקשת רחבה של משתמשים:

אנשים עם לקויות ראייה: החל מעיוורון מוחלט הדורש שימוש ב"קורא מסך" (תוכנה שמקריאה את הטקסט באתר), ועד כבדי ראייה הזקוקים לניגודיות צבעים גבוהה (קונטרסט) ואפשרות להגדלת הטקסט ללא עיוות.

אנשים עם מוגבלות מוטורית: גולשים שאינם יכולים להפעיל עכבר עדין ומשתמשים במקלדת בלבד, או בעזרים טכנולוגיים המדמים מקלדת, כדי לנווט באתר.

אנשים עם לקויות שמיעה: הזקוקים לכתוביות בסרטוני וידאו או לתמלול של קבצי אודיו.

אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית: אנשים הזקוקים לשפה פשוטה, מבנה ברור, הימנעות מהבהובים מסיחי דעת ומתן זמן מספק לביצוע פעולות.

מטרת העל של הנגישות היא להסיר את החסמים הטכנולוגיים. האינטרנט הוא כיום הכיכר הציבורית, הבנק, קופת החולים והחנות של העולם. חסימת גישה לאתר אינטרנט שקולה לחסימת כניסה לחנות פיזית בפני אדם בכיסא גלגלים.

---

המסגרת המשפטית: חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

בישראל, נושא הנגישות מעוגן ב"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998". עם השנים, נוספו לחוק תקנות ספציפיות הנוגעות לנגישות השירות, ובתוכן תקנה 35, העוסקת בנגישות שירותי אינטרנט.

חשוב להבין את המושג "שירות ציבורי". החוק לא חל רק על משרדי ממשלה. המונח "שירות ציבורי" בחוק הישראלי רחב מאוד וכולל כל גוף המספק שירות לציבור הרחב, גם אם הוא גוף פרטי למטרות רווח. זה כולל: חנויות, מסעדות, עורכי דין, סוכני ביטוח, אינסטלטורים ועוד.

תקן ישראלי 5568

החוק מפנה לתקן הישראלי – ת"י 5568 "קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט". תקן זה הוא למעשה "תרגום" ואימוץ של התקן הבינלאומי של ארגון ה-W3C, הידוע בשם WCAG (Web Content Accessibility Guidelines).

התקן הבינלאומי מחולק לשלוש רמות:

רמה A (בסיסית ביותר).

רמה AA (הסטנדרט המקובל בעולם ובישראל).

רמה AAA (המחמירה ביותר, נדרשת לעיתים רחוקות מאוד).

החוק הישראלי מחייב עמידה ברמה AA.

לוחות הזמנים והתחולה

נכון להיום, תקופת ההסתגלות הסתיימה. כל אתר אינטרנט חדש שעולה לאוויר חייב להיות נגיש מרגע השקתו. אתרים קיימים היו חייבים להיות מונגשים כבר לפני מספר שנים. אין יותר "גרייס" או תקופות המתנה אוטומטיות.

---

מי חייב להנגיש? (ומי פטור?)

זוהי אחת השאלות הנפוצות ביותר. הכלל הוא: כולם חייבים, החריג הוא הפטור.

החייבים בהנגשה

כל עוסק מורשה, חברה בע"מ, עמותה או גוף ציבורי שיש לו אתר אינטרנט, אפליקציה או דף נחיתה המיועד לציבור הישראלי.

הפטורים המרכזיים

המחוקק הבין שדרישת הנגישות עלולה להכביד יתר על המידה על עסקים קטנים מאוד. לכן נקבעו מספר פטורים ספציפיים. חשוב להדגיש: שימוש בפטור מחייב בדיקה מעמיקה ולעיתים קרובות פרסום הצהרה מתאימה.

פטור טכנולוגי (חוסר היתכנות טכנולוגית):

במקרים נדירים בהם הפלטפורמה הטכנולוגית לא מאפשרת הנגשה (למשל, מערכת ישנה מאוד שלא ניתן לשנות בה קוד), ניתן לקבל פטור זמני. פטור זה הוא מורכב ודורש חוות דעת של מורשה נגישות שירות (איש מקצוע מוסמך). פטור זה תקף ל-3 שנים וניתן לחידוש.

פטור נטל כלכלי כבד מדי:

אם עלות ההנגשה גבוהה בצורה לא פרופורציונלית למחזור העסק ועלולה למוטט אותו כלכלית, ניתן לבקש פטור. גם כאן, לא מדובר בהחלטה עצמאית של בעל העסק, אלא בתהליך הדורש אישור מורשה נגישות ולעיתים פנייה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

הפטור האוטומטי לעסקים זעירים (מחזור מתחת ל-300,000 ש"ח):

זהו הפטור המשמעותי ביותר לרבים. עוסק (עוסק פטור או מורשה) שהמחזור השנתי הממוצע שלו בשלוש השנים האחרונות נמוך מ-300,000 ש"ח (נכון לשנת 2024, הסכום עשוי להתעדכן מעת לעת אך זהו קו הבסיס המנחה), פטור מביצוע התאמות נגישות באתר האינטרנט.

חשוב לשים לב לדקויות בפטור זה:

הפטור הוא מההנגשה הטכנית בלבד. הוא אינו פוטר את בעל העסק ממתן שירות נגיש באמצעים אחרים (למשל, מענה טלפוני, מייל נגיש וכו').

הפטור חל רק על עסקים פרטיים, לא על גופים ציבוריים.

הפטור חל גם על עסקים חדשים שטרם חלפו 3 שנים להקמתם, כל עוד הצפי הוא למחזור נמוך מהרף.

פטור לרשתות חברתיות:

בעל עסק לא אחראי להנגיש את הפלטפורמה של פייסבוק, אינסטגרם או לינקדאין עצמן (זה התפקיד של מארק צוקרברג). עם זאת, התוכן שאתם מעלים (תמונות, סרטונים, טקסטים) צריך להיות נגיש ככל שהפלטפורמה מאפשרת (למשל, הוספת טקסט אלטרנטיבי לתמונה).

---

המרכיבים המעשיים של אתר נגיש

הנגשה אינה רק "תוסף" שמתקינים. הנגשה אמיתית היא שילוב של קוד תקין, עיצוב נכון ותוכן מותאם. הנה האלמנטים הקריטיים שיש לבדוק וליישם:

ניווט מקלדת (Keyboard Navigation)

משתמשים רבים לא יכולים לאחוז בעכבר. האתר חייב להיות כזה שניתן לנווט בו באמצעות מקש ה-TAB בלבד.

בלחיצה על TAB, סמן הפוקוס (מסגרת קטנה סביב האלמנט) חייב לעבור בצורה לוגית בין הקישורים, הכפתורים ושדות הטופס.

חובה שתהיה אינדיקציה ויזואלית ברורה היכן הפוקוס נמצא בכל רגע נתון.

אסור שיהיו "מלכודות מקלדת" – מצבים בהם המשתמש נכנס לאזור מסוים ולא יכול לצאת ממנו עם המקלדת.

תמיכה בקוראי מסך (Screen Readers)

עיוורים גולשים באמצעות תוכנה שמקריאה להם את מה שמופיע על המסך. כדי שזה יעבוד, הקוד שמאחורי האתר חייב להיות "סמנטי".

תמונות חייבות לכלול תגית "Alt Text" (טקסט אלטרנטיבי) שמתארת את מה שרואים בתמונה.

כותרות צריכות להיות מסודרות בהיררכיה נכונה (H1 לכותרת ראשית, H2 לכותרות משנה וכן הלאה), ולא סתם טקסט מוגדל.

כפתורים צריכים להיות מוגדרים ככפתורים בקוד, ולא כתמונות או קישורים שרק נראים כמו כפתור.

ניגודיות וצבעים (Contrast)

יש לוודא יחס קונטרסט (ניגודיות) מספק בין הטקסט לרקע. התקן דורש יחס של לפחות 4.5:1 לטקסט רגיל. טקסט אפור בהיר על רקע לבן, למשל, הוא בעייתי מאוד.

אין להסתמך על צבע בלבד להעברת מידע. לדוגמה, בטופס שגיאה, אל תסמנו את השדה רק במסגרת אדומה, אלא הוסיפו גם טקסט ברור ("נא למלא שדה זה") או אייקון.

טפסים נגישים

טפסים הם המקום שבו מתבצעת האינטראקציה (רכישה, הרשמה).

לכל שדה בטופס חייבת להיות תווית (Label) המקושרת אליו בקוד, כך שקורא המסך ידע להגיד למשתמש "שם פרטי" כשהוא מגיע לשדה המתאים.

הודעות שגיאה צריכות להיות ברורות ולהקריא למשתמש בדיוק מה הבעיה ואיך לתקן אותה.

תוכן מהבהב ותנועה

אסור שיהיו באתר אלמנטים שמהבהבים בקצב מהיר (יותר מ-3 פעמים בשנייה), שכן הדבר עלול לגרום להתקפים אפילפטיים אצל אנשים רגישים.

אם יש סליידרים (תמונות מתחלפות) או וידאו שמתנגן אוטומטית, חייבת להיות למשתמש אפשרות לעצור אותם בקלות.

---

תוספי נגישות מול הנגשה בקוד: הוויכוח הגדול

בשנים האחרונות צצו "תוספי נגישות" אוטומטיים (סרגל נגישות עם אייקון של כיסא גלגלים בצד המסך). רבים חושבים שהתקנת תוסף כזה סוגרת את הפינה.

נקודה למחשבה: האם תוסף אוטומטי באמת מגן עליכם משפטית?

התשובה המורכבת היא: בדרך כלל לא באופן מלא. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומומחי נגישות מבהירים שוב ושוב – רכיב נגישות הוא כלי עזר, אך הוא אינו תחליף להנגשה בקוד.

תוסף יכול לעזור בשינוי ניגודיות או הגדלת פונט, אך הוא מתקשה מאוד לתקן מבנה לא תקין של דף, לתת תיאור מדויק לתמונות מורכבות, או לסדר טפסים שנבנו בצורה עקומה מבחינת קוד.

הגישה המומלצת כיום היא הנגשה היברידית: תיקון הליבה של האתר ברמת הקוד (על ידי מתכנת), והוספת תוסף נגישות רק כהשלמה עבור המשתמשים שזקוקים לכלים הויזואליים.

---

הצהרת נגישות: החלק שלא מדברים עליו מספיק

גם אם האתר שלכם מושלם טכנית, אם אין בו "הצהרת נגישות", אתם עשויים להיות חשופים לתביעה.

החוק מחייב לפרסם באתר מסמך (בדרך כלל קישור בפוטר – החלק התחתון של האתר) הנקרא "הצהרת נגישות".

מה חייב להופיע בהצהרה?

פירוט התאמות הנגישות שבוצעו באתר (למשל: "האתר מותאם לניווט מקלדת").

רמת התקן שהאתר עומד בו (AA).

פרטי "רכז הנגישות" של הארגון (חובה בחוק לגופים בינוניים וגדולים, אך מומלץ לכולם לשים איש קשר): שם, טלפון ומייל.

הסדרי נגישות פיזיים של העסק (אם יש משרד או חנות): האם יש חניית נכים? האם יש שירותי נכים? האם יש לולאת השראה לכבדי שמיעה? גם אם האתר דיגיטלי, הוא הצינור למידע על המקום הפיזי.

דרכי יצירת קשר לדיווח על תקלות נגישות.

---

סיכונים משפטיים: למה כדאי לקחת את זה ברצינות

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בכמות תביעות הנגישות. הסיבה לכך היא סעיף בחוק המאפשר תביעה של 50,000 ש"ח (ללא הוכחת נזק).

המשמעות היא שתובע לא צריך להוכיח שנגרם לו נזק נפשי או כלכלי. הוא רק צריך להוכיח שהאתר לא היה נגיש ושזה מנע ממנו שירות.

סוגי האיומים המשפטיים:

1. מכתב התראה: עורך דין שולח מכתב לפני תביעה. לרוב דורשים תיקון האתר ותשלום שכר טרחה.

2. תביעה אזרחית: תביעה בבית משפט על סך כספי מוגדר.

3. תובענה ייצוגית: הסיכון הגדול ביותר. תובע טוען בשם "כל ציבור העיוורים בישראל" שהאתר לא נגיש. סכומי הפשרה בתיקים כאלו נעים בין עשרות למאות אלפי שקלים, פלוס התחייבות לתיקון האתר.

חשוב לדעת: בתי המשפט בישראל מגלים פחות ופחות סבלנות לבעלי אתרים שמתעלמים מהחוק, אך מצד שני, הם גם מבקרים בחריפות "תובעים סדרתיים" שמגישים תביעות בשיטת "מצליח" ללא רצון אמיתי להשתמש באתר.

---

היתרונות העסקיים שבהנגשה (מעבר לחוק)

קל לראות בהנגשה "תיק" או "מס", אבל יש לה יתרונות שיווקיים ועסקיים אדירים שרבים מפספסים:

שיפור SEO (קידום אורגני בגוגל):

מנועי החיפוש של גוגל הם, במובן מסוים, "עיוורים". הם קוראים את הקוד של האתר, לא רואים את העיצוב. אתר שמונגש היטב (עם היררכיית כותרות, טקסט אלטרנטיבי לתמונות, וקוד נקי) הוא אתר שגוגל מבין טוב יותר ומדרג גבוה יותר. נגישות ו-SEO הולכים יד ביד.

הרחבת קהל היעד:

בישראל חיים כ-1.5 מיליון אנשים עם מוגבלות כלשהי (כולל קשישים שראייתם נחלשה). מדובר בכוח קנייה עצום. אתר לא נגיש הוא אתר שאומר "לא" ל-20% מהלקוחות הפוטנציאליים שלו.

חווית משתמש (UX) טובה יותר לכולם:

אתר נגיש הוא בדרך כלל אתר קריא יותר, ברור יותר ומסודר יותר. כפתורים גדולים וברורים עוזרים לא רק למי שרועדת לו היד, אלא גם למי שגולש בסמארטפון תוך כדי הליכה בשמש. ניגודיות טובה עוזרת לכולם לקרוא בבהירות.

---

מסמכים דיגיטליים (PDF, Word)

נקודה כאובה שרבים שוכחים: החוק חל גם על מסמכים להורדה באתר. אם העליתם קובץ PDF (למשל, תפריט של מסעדה, דוח שנתי, טופס הרשמה), הוא חייב להיות נגיש.

PDF שנסרק כתמונה אינו נגיש לקורא מסך. יש לייצר את המסמך בצורה נגישה (Tagging) כך שהטקסט בתוכו יהיה קריא חיה לתוכנות, או לספק חלופה טקסטואלית מלאה (HTML) בגוף האתר.

---

שאלות ותשובות נפוצות

כדי להפוך את המידע לפרקטי עוד יותר, הנה תשובות לשאלות שעולות בשטח:

האם אפשר להסתפק בתוסף החינמי שיש בוורדפרס?

לרוב לא. התוספים החינמיים הבסיסיים נותנים מענה חלקי מאוד ולרוב לא מכסים את דרישות התקן הישראלי במלואן. הסתמכות עליהם בלבד היא סיכון.

האם דף פייסבוק עסקי נחשב "אתר אינטרנט" לעניין החוק?

כן ולא. אתם לא אחראים על הקוד של פייסבוק, אבל אתם אחראים על התוכן. אם העליתם סרטון שיווקי לפייסבוק – חובה להוסיף לו כתוביות. אם העליתם פלייר כתמונה – חובה לכתוב את הטקסט שבפלייר בתיאור הפוסט (Alt text).

תוך כמה זמן עלי לתקן את האתר אם קיבלתי תלונה?

על פי החוק, אם פנה אליכם אדם וביקש הנגשה, עליכם לבצע את ההתאמות בתוך זמן סביר (החוק מגדיר לרוב עד 60 יום לדרישות מורכבות, אך מומלץ להגיב מיד ולהתחיל בטיפול). התעלמות היא הדבר הגרוע ביותר.

כמה עולה להנגיש אתר?

העלות משתנה דרמטית. הנגשת אתר תדמית פשוט יכולה לעלות כמה אלפי שקלים בודדים (או להיות כלולה במחיר הבנייה). הנגשת פורטל מורכב או חנות ענקית יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, שכן היא דורשת שעות תכנות רבות ובדיקות ידניות.

---

תהליך העבודה המומלץ להנגשת אתר קיים

אם יש לכם אתר פעיל ואתם רוצים לוודא שהוא תקין, אל תנחשו. פעלו לפי השלבים הבאים:

1. בדיקה ראשונית אוטומטית: השתמשו בכלים כמו WAVE או Google Lighthouse כדי לקבל תמונת מצב כללית על בעיות בולטות (כמו חוסר ב-Alt Text או ניגודיות נמוכה).

2. בדיקה ידנית (מומלץ על ידי איש מקצוע): כלי אוטומטי לא יגלה אם הניווט במקלדת הגיוני. עברו על האתר עם מקלדת בלבד (בלי עכבר). נסו למלא טופס שלם ולשלוח אותו.

3. תיקוני קוד: העבירו למתחזק האתר או למתכנת רשימת ריג'קטים לתיקון.

4. התקנת רכיב עזר: הוסיפו תפריט נגישות ויזואלי למשתמשים שזקוקים לו.

5. כתיבת הצהרת נגישות: עדכנו את הדף באתר עם הפרטים הרלוונטיים והאמיתיים.

6. תחזוקה שוטפת: כל תוכן חדש שאתם מעלים (פוסט בבלוג, מוצר חדש) צריך להיות נגיש. הנחו את מזיני התוכן שלכם איך לעשות זאת נכון.

---

לסיכום, הנגשת אתרים בישראל היא כבר מזמן לא המלצה או "בונוס". זוהי חובה חוקית, מוסרית ועסקית. בשנת 2025, אתר שאינו נגיש הוא אתר שנמצא בסיכון משפטי מתמיד ומפספס נתח שוק משמעותי. ההשקעה בהנגשה היא חד-פעמית בעיקרה (ברמת התשתית), אך הפירות שלה – שקט נפשי, דירוג טוב יותר בגוגל ופתיחת דלתות לכלל האוכלוסייה – מלווים את העסק לאורך זמן.

הצעד הבא שלכם: היכנסו לאתר שלכם עוד היום, נסו לנווט בו באמצעות המקלדת בלבד (מקש TAB) ובדקו האם יש לכם הצהרת נגישות תקינה בתחתית העמוד. זוהי תחילת הדרך לאינטרנט שוויוני ובטוח יותר.